פעילות עם נשים, ילדים ובני נוער בגדה
בשנת 2010 לערך, לאחר שהמחסומים הגדולים במרכז הגדה המערבית נפתחו למעבר, הגברנו את תכיפות הביקורים במחסומים החקלאיים (הממוקמים על גדר/חומת ההפרדה והמווסתים [למינימום] את תנועת החקלאים הפלסטינים אל אדמותיהם שנכלאו מאחורי הגדר); התחלנו לצפות בכניסות לכפרים פלסטיניים שונים שנחסמו בקוביות בטון, בסלעים ובתלי עפר; ונכנסנו לבקר בכפרים עצמם. עתה יכולנו ללמוד באופן ישיר ולעיתים ברגע האמת, על ההשלכות החמורות של מניעת חופש התנועה על קיום החיים הסדירים בכפרים. הרחבנו את הדיווח על אינספור מכשולים מתוכננים, פיזיים ובירוקרטיים, המונעים מהמקומיים לחצות את המחסומים כדי להגיע לאדמתם, למרפאה, לבית הספר, לבקר בני משפחה, לקבל שירותים חיוניים כאלה ואחרים ועוד ועוד מעוולות הכיבוש. בתוך כך נפתחה בפנינו הזדמנות מבורכת להכיר את התושבים ובעיקר נשים, ילדים ובני נוער.
הפעילות הזו מבטאת את התנגדותנו למדיניות של שלטונות הכיבוש, החותרת להפרדה מוחלטת בין ישראלים לפלסטינים. פעילותנו נעשית במסגרת החוק.
מפגשים עם נשים
במהלך ביקור במועצה באחד הכפרים הפלסטינים נודע לנו על פעילות הומניטרית וחברתית של נשים המתנהלת במקום (במימון של ארגון זכויות אדם מצרפת). ביקשנו להיפגש איתן וכבר בשיחה הראשונה בדקנו אם יהיו מעוניינות שנפעל יחדיו בנושא שהן מעדיפות ושאנחנו יכולות לתרום בו. ההיענות היתה כמעט מיידית והולידה קשר ידידותי חם הנמשך זה שנים.
הפעילויות שנבחרו היו לימודי שפה (אנגלית ועברית), יוגה ופעילות גופנית אחרת, ועבודות יד ואומנות על פי בחירת הנשים הפלסטיניות. קיווינו שנוכל לקבל מהן שיעורים בערבית מדוברת, אך לבסוף הסתפקנו בתרגול מעשי בשפה תוך כדי המפגשים.
המפגש הבלתי רשמי סביב עבודה משותפת עם הנשים ובני הנוער פתח לנו צוהר אל מציאות החיים בכפרים בכלל, ותחת הכיבוש הישראלי בפרט. בדרך חיובית ופורה התחלנו לבסס קשר אנושי הדדי, המאפשר לנו ולהם להיפטר מדעות קדומות, להכיר את הפן האנושי מאחורי האדם, להכיר מקרוב ישראליות המתנגדות לכיבוש ופועלות למען זכויות אדם. ככל שחלף הזמן נוכנו עד כמה הקשר המתהווה חשוב ומשמעותי לכולנו. הלימוד בצוותא, תכני הפעילות השונים, שיפור המיומנויות הנלמדות בכל תחום - מפיגים מקצת מהחשש של כל צד מפני הצד האחר ומעמיקים את האמונה בסיכוי לחיות יחד בשיתוף ובהבנה. בנוסף, בזכות האמון המתחזק אנו יכולות לדווח מכלי ראשון על הפגיעוֹת בחייהם מידי כוחות הכיבוש, לתעד ולפרסם אותן.
מאז שנת 2010 גדלה הפעילות והתרחבה על פני 10 כפרים במרכז הגדה. במרבית המקרים הרכזות המקומיות הן שפנו אלינו ובמקרים אחדים, במהלך הסיורים שלנו בכפרים, הצענו אנו לפעול יחדיו. ברוב המקרים (לא בכולם) נענינו ברצון רב.
פעילות עם ילדים ובני הנוער
במרוצת 2014, מספר פעילות פלסטיניות הביעו רצון לפתוח כיתות ללימוד השפה האנגלית לילדים ולבני נוער. נענינו מייד ולצורך כך אף הצטרפו אלינו עוד נשים וגבר אחד, שביקשו בדרך זו לתרום לחברה הפלסטינית. תוך שבועות ספורים התארגנו מספר קבוצות לימוד בשעות שאחרי בית הספר. למעשה, הנשים הפעילוֹת בכל כפר הן שקובעות, מארגנות ומנהלות את הפעילוּת.
נכון ליוני 2014 כ- 135 תלמידים בגילאי 16-10 לומדים אנגלית בתשע כיתות. בכיתה אחת רוב התלמידים הם בנים ובשאר הרוב הן בנות. השיעורים מושקעים, מתבססים על לימוד חווייתי ומלהיבים את הילדות והילדים ואותנו כאחד. בין המורות והילדים שוררת אווירה טובה וחמה וכל שיעור מסתיים בהתרוממות רוח. הלימודים מתקיימים אחת לשבוע באופן קבוע. בכל כיתה יושבת לצד המורה גם רכזת פלסטינית מתנדבת (פעילה או סטודנטית) ומסייעת בארגון ובהתנהלות השיעורים.
המורות, חברות מחסוםwatch, מקיימות ביניהן מפגשים וסדנאות, שמטרתם לשפר ולקדם את איכות ההוראה והתקשורת עם הילדים. תוכן השיעורים ואופן הלמידה נועדו לתכלית מעשית: לשפר את הסיכוי של התלמידים לתקשר עם העולם 'בחוץ' ולהצליח ברכישת השכלה בהמשך.