מחסוםWatch מתריע – מרץ 2004 | Machsomwatch
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – מרץ 2004

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Wednesday, 31 March, 2004

 

חודש מרץ בסימן של דיבורים לחוד ומציאות לחוד

החודש התבשרנו על ידי ועדת שפיגל, שחקרה את מצב המחסומים, שרבים מהם הוסרו ושהאחרים ישופצו וישופרו. כמו כן הוחלט להסב את השם "מחסומים" ל"מעברים", דבר שלבטח ישנה את המציאות העגומה בהם…… אך בשטח לא ראינו התמעטות במספר המחסומים ולא ראינו שיפורים כלשהם - רק החמרה המתמשכת מיום ליום.

תופעת "כל חייל מלך" הופכת את המחסומים למקור של השפלות, רוע לב ושרירותיות, ומאידך למוקד של ליבוי שנאה, תסכול ותחושה עזה של נקם. בכך הופכים המחסומים לגורם מכריע בערעור הביטחון.

ב"חגיגה" זו של מירור חייהם של הפלסטינים משתתף כל מי שרק יכול. נוסף לצבא ולמשמר הגבול, נרתמו לכך גם שוטרי המשטרה הכחולה, האורבים לנהגים ומחלקים דוחות תנועה על ימין ועל שמאל (א-רם 8.3, 11.3, 14.3, 17.3, ואדי נאר 4.3), גובים ואנשי ההוצאה לפועל (א-רם 11.3,8.3).

וכל המרבה הרי זה משובח.

 

מחסום א-רם:

לאחרונה אנו עדות לשינוי משמעותי בהתנהלות המחסום. מחסום זה, המפריד בין שכונת א-רם לירושלים ואשר בעבר זרמה בו התנועה, הפך לפקק אחד גדול ולסיר לחץ מקומי. תושבים ההולכים לעבודתם, מורים וסטודנטים (רובם ככולם בעלי ת"ז כחולות), נבדקים כולם באיטיות ובצורה מסורבלת. אפילו זאטוטים בדרכם לבית הספר חייבים לפתוח את ילקוטיהם (שהרי מעכשיו כל ילד הוא מחבל בפוטנציאל). שוטרי מג"ב אינם מצליחים להשתלט על העומס העצום ומנסים לסדר עשרות אנשים בטורים עורפיים, תוך סגירת המחסום מזמן לזמן. במקביל נוצר גם תור ארוך של מכוניות עקב בדיקות מדוקדקות של אוטובוסים והורדת נוסעיהם. מוניות המגיעות מכיוון ירושלים ומורידות נוסעים נאלצות להצטרף לתור המכוניות במחסום, מאחר שבוטלה האפשרות לעשות במקום סיבוב פרסה ( 11.3, 15.3, 17.3, 22.3, 25.3, 31.3 ).

 

מחסום קלנדיה:

נמשך משחק האבנים והירי של ילדים המיידים אבנים והחיילים היורים לעברם. לעתים "משחקים" אלה נמשכים במרדפים אל תוככי מחנה הפליטים הסמוך. אחת מנשות מחסוםWatch לקחה על עצמה לחצוץ בגופה בין הנצים כדי למנוע שפיכות דמים. האם זו האלטרנטיבה היחידה? ( 1.3, 2.3, 16.3, 19.3, 23.3, 24.3 . (

 

המחסומים בדרום הר חברון:

במחסום נייד שהוצב בין דורה לאל פוואר (צומת 123), בשעת בוקר מוקדמת, כשהמקום הומה עוברים ושבים בדרכם לחברון, נורתה ירייה ופצעה שני ילדים שהיו בדרכם לבית הספר. הילדים פונו מיד לבית החולים בחברון (29.3). הגשנו תלונה במשטרה. שיטת היד הקלה על ההדק נמשכת.

 

ואדי נאר (הקונטיינר):

לאחרונה הגיעו תלונות על הכאת נהגי מוניות בידי אנשי מג"ב בדרכם למחסום הקונטיינר מכיוון בית לחם. ב-29.3 פגשנו נהג מונית עם חבורות טריות על פניו ורגליו, שסיפר שהוכה כחצי שעה לפני כן. העברנו מיד את פרטי המקרה למג"ד הגזרה.

 

מחסום בית לחם:

כל בוקר מתנהל באזור צייד של שוהים בלתי חוקיים (שבחי"ם). הם מובאים למחסום, שם מייבשים אותם במשך שעות ארוכות עם הפנים אל הקיר: "אין זה משפיל כלל. זהו אקט חינוכי בלבד", דברי מפקד המחסום ( 2.3 ). מספר המעוכבים מגיע לעתים לכמה מאות. בדיקות השב"כ הן הטיעון לעיכובם הממושך. באותה הזדמנות שוטרי המג"ב מלמדים את המעוכבים הלכות נימוסים …..: "אחרי שהנשים תלכנה נכניס לכם ….." (עדות של מעוכב 9.3). בסיור שערכנו לח"כ אבשלום וילן הוא נדהם מהדרך שבה מחזיקים את המעוכבים וממשך זמן הבדיקות וניסה לסייע בפניות טלפוניות למספר גורמים (16.3).

 

בית איבא - אחד המחסומים המרכזיים והקשים בגדה:

הוא נתון לשליטה בלעדית של שרירותיות וגחמות החיילים בלא שתהיה עליהם כל ביקורת. התנהלות המחסום תלויה לחלוטין ב"איכות" המפקד שנמצא בו באותו רגע. מספר קטן של חיילים-בודקים יוצר תורים של מאות אנשים וחיכוך בלתי פוסק (3.3, 5.3, 8.3.,11.3, 15.3, 17.3).

 

מעוכביםinfo-icon:

יום יום אנו רואות במחסום עשרות מעוכבים. "בדיקת תעודות" ועיכוב האנשים יכולים להימשך שעות מרובות, כולל אמהות עם תינוקות (כ-5 שעות 5.3),כולל פצוע עם מכתב רפואי (כ-8 שעות 8.3), 50 מעוכבים (כ-5 שעות 11.3), כ-70 מעוכבים (כ-5 שעות 13.3), מעוכבים רבים ( 16.3, 17.3 ,20.3). ציטוט מדבריה של חיילת במחסום: "מה אני לא מתנהגת לפלסטינים יפה? אנחנו נותנים להם מיםinfo-icon ואני לא מכה אותם"… (27.3 ).

 

סטודנטים:

רשאים להיכנס לשכם בימי שבת בלבד, ולצאת ממנה בימי רביעי בלבד "החלטת מח"ט ואין מה לעשות". אין מרשים לסטודנטים לעבור במחסום בימי בחינות שאינם הימים שנקבעו. עשרות סטודנטים המתינו ביום ה' מהשעה 8 בבוקר בדרכם לבחינות באוניברסיטה בשכם, תעודותיהם בבדיקה והם יקבלו אותן חזרה בסביבות השעה 15:00 ויישלחו לביתם. בחינות לא יהיו. סטודנטים בני מזל שנשארו בשכם ונבחנו,לא הורשו לחזור לבתיהם (16.3, 18.3).

מתוך דוח ממחסום בית איבא (29.3) "…עזבנו את המחסום. יחד אתנו הלך אדם נושא בן קטן בזרועותיו ולידו אשתו ובנותיהם. שאלתי מה עם הילד והוא אמר לי שהילד הוא בן 12(!) סובל ממחלת ניוון שרירים וליקוי שכלי. הם חוזרים מטיפול בשכם אך לא אשרו לו להעביר את רכבו שנשאר בצד המערבי. וכך הוא שרך את דרכו עם הילד בין המחסומים. המראה היה נורא וסימל את כל הרשעות שבמחסומים".

 

ולסיום, סיפור הבית "הנצור" בחווארה:

ביום ה', 4.3 , הוזעקנו לבית שהצבא השתלט עליו בכניסה לכפר. חמש משפחות הושמו בחדר וחצי בקומה הראשונה בעוד שהצבא השתלט על כל הקומה השניה. המשפחות, 17 נפשות, ביניהן מספר ילדים, תינוקת בת 30 יום וזקן בן 80 היו במצור, אין יוצא ואין בא במשך 4 ימים. כל הטלפונים נותקו והתריסים הוגפו. לולא פגישה מקרית עם אותו תושב שהוביל אותנו למקום, מי יודע כמה זמן היו משפחות אלה נותרות כלואות בביתן שלהן. מיד צלצלנו והזעקנו כל גורם אפשרי כולל אנשי תקשורת. האירוע דווח ביומן החדשות ברדיו ע"י כרמלה מנשה. לאחר כ-4 שעות שוחרר הבית.

מי יודע על עוד כמה בתים כאלה משתלט הצבא שלא כחוק ואנו איננו יודעים על כך???