מחסוםWatch מתריע – נובמבר 2003 | Machsomwatch
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – נובמבר 2003

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Sunday, 30 November, 2003

 

להלן לקט מתצפיותינו בחודש נובמבר.

 

חודש הרמדאן

למרות ההודעות בתקשורת והבטחת השלטונות להעניק הקלות לאוכלוסייה הפלסטינית בחודש הרמדאן, היה המצב בשטח שונה לחלוטין. בכך הופרה באופן בוטה הבטחת זכות חופש הדת והפולחן.

30.10.03: בפגישה במת"ק בית אל אמר לנו אחד המפקדים במקום, שתהיה לפלסטינים גישה חופשית לתפילה, ושיועמדו לרשותם אוטובוסים לצורך זה.

31.10.03: למחרת, ביום שישי, במחסום א-ראם הופתענו לגלות קהל עצום של פלסטינים, שנמנעה ממנו לחלוטין רשות מעבר להר הבית לשם תפילה. אותו מפקד אמר לנו שההוראות שונו לאלתר והאנשים המבקשים להתפלל חייבים לקבל היתר מיוחד לצורך תפילה. 

הוראה זו הייתה בבחינת לעג לרש שכן בתנאים כיום אין שום אפשרות להוציא אישורים במהירות שיא כזאת.

11.11.03: בברור עם דוברת המנהל האזרחי הובהר לנו שאכן, המעבר לתפילה יהיה כרוך בקבלת היתר מיוחד, וזאת בכפוף לגורמי הביטחון.

הודעת דובר צה"ל בדבר הצורך בהיתר מיוחד התפרסמה רק בתאריך 20.11.03!

21.11.03: (יום השישי האחרון של הרמדאן!): בבית לחם, ביקש קהל של מאות רבות לעבור לתפילה להר הבית. המעבר נמנע מהם לחלוטין, כולל גם מהמעטים שנשאו אישורים כנדרש. בייאושם, בשעה המיועדת לתפילה, כרעו ההמונים בתפילה סמוך למחסום. (מחזה שתועד בצילומים של טלוויזיות זרות!!!)

 

 

פעילות המת"ק

ההוראה שעל המת"ק להנפיק אישורים לעשרות אלפי מתפללים היא קנטרנית בעליל. משרדי המת"ק השונים אינם מסוגלים לתת מענה למאות פניות ביום המגיעות אליו דרך שיגרה. נוסף לאישורים הנחוצים לשם מעבר לתוך שטחי מדינת ישראל (בעיקר מקרים הומניטריים), על הפלסטינים להצטייד באישורי מעבר בין כפר לכפר ומחסום למחסום בתוך שטחי הגדה המערבית.

 

 

מת"קinfo-icon עציון

 

9.11.03: אמר לנו מפקד המת"ק שחסר לו כוח אדם לאיוש חמשת הדלפקים המשרתים את 80,000 התושבים הפלסטינים של האזור. מעבר לעובדה שהפלסטינים נשלחים ב"לך- תבוא" להבאת אישורים נוספים, תרגומים לעברית של מסמכים, רכישת בולים, תשלום קנסות חנייה ועוד.
האשנבים פתוחים לפרקי זמן קצרים ביותר ונסגרים לסירוגין בשרירות לב כי “התור לא מספיק מסודר" (דו"ח 23.11.03).

 

מת"ק בית-אל

המצב דומה: מספר מועט של אשנבים פתוח לאוכלוסייה המונה מאות אלפי תושבים. סגירה שרירותית ותכופה של האשנבים ללא סיבה נראית לעין (דו"ח 23.11.03 ).

23.11.03: אושרה בקשתו של מ', פלסטיני, לאישור מעבר, לאחר שטורטר במשך שלושה שבועות תמימים. התברר שבטופס בקשתו נפלה טעות פשוטה בעברית, שאף אחד מהמטפלים בטופס לא טרח להבהיר לו!

 

 

מת"ק מעלה אדומים

סגור בכל התקופה האחרונה לרגל שיפוצים (חודשיים?)!!

 

קצרה היריעה מהכיל את הדוגמאות הרבות לטרטור מכוון ולשרירות-הלב, שאנו עדות להם בתצפיותינו במת"קים. מסקנתנו היא שמטרת הדרך שבה הדברים מתנהלים היא למרר את חייהם של התושבים. דוח נפרד על פעילות המת"קים יפורסם בקרוב.

 

אי-תיאום פקודות

(חיילים חרשים??? מפקדים אילמים???)

אנו עדות לתופעה מדהימה של קצר בין ההנחיות והפקודות הניתנות מלמעלה לבין הנעשה בשטח: 9.11.03: בחסימת חלחול פגשנו במנהל חברת האוטובוסים של חברון, אשר קיבל אישורים ל-16 אוטובוסים להסעת נוסעים בקו חלחול–אל-חאדר. במחסום עציון התקבל אישור מעבר רק ל-3 אוטובוסים וכל היתר לא הורשו לעבור. נוסעיהם הורדו ונאלצו להמתין שעות ארוכות. לאחר כיומיים של בירורים ואין-ספור שיחות טלפון, מסירת פרטים וכו', בהתערבותנו הפעילה ובזכותו של חייל מצפוני שעזר במשימה, הועברה רשימה מלאה של 16 האוטובוסים למחסום והאוטובוסים עברו. ואולם הסיפור "הטוב" הסתיים במהרה: נכון ל-31.11.03: פג תוקפם של האישורים; על חברת האוטובוסים לקבל אישורים חדשים במת"ק עציון ושוב החלו הטרטורים (דוח 31.11.03) !!!!!

 

23.11.03: במחסום סוואחרה (בין שני אזורים פלסטינים!): תור ארוך של מכוניות בשני הכיוונים. מפקד הפלוגה והמג"ד הבהירו לנו טלפונית שניתנו הוראות למעבר חופשי תוך ביקורת קלה. הוראה זאת לא קוימה בידי החיילים במחסום ורק לאחר שיחות הטלפון שלנו השתחרר לחץ המכוניות.
יש בידינו דוגמאות אין- ספור של חוסר התאמה בין מה שקורה בשטח לבין מה שאומרים לנו המפקדים בלשכותיהם.

 

אבו דיס

בדוח אוקטובר התרענו על 'יד קלה' בהשלכת רימוני גז. והנה שוב:

3.11, 4.11 ,7.11: הושלכו רימוני גז מדמיע לעבר עוברי אורח, ילדים, נשים ומבוגרים.

bמפקד פלוגת מג"ב במקום אמר לנו שירי רימוני הגז מצריך את אישורו… אך אם איננו בהישג יד – נתון הדבר לשיקול דעתם של חיילי מג"ב!!!

 

18.11.03:אירוע חמור ביותר סמוך לאוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס,בהיתקלות אלימה בין סטודנטים לשוטרי מג"ב ירו המגבניקים כדורי גומי לעבר הסטודנטים ופצעו עשרה מהם.

 

גדר ההפרדה

כפי שכבר התרענו בדוח אוקטובר, לעתים קרובות נמנע המעבר של החקלאים לשדותיהם ושל הילדים לבתי הספר. פתיחת השערים תלויה בחסדי הצבא שבשטח. 3.11, 10.11, 17.11: מדווחות התצפיות על כך ששער התלמידים בין ג'בארה לא-ראס, שם לומדים התלמידים, נפתח באופן לא סדיר ובד"כ לרגעים בלבד. לעתים קרובות הילדים נאלצים להמתין ליד השער למעלה משעה, גם בגשם סוחף. במקרים אחרים השער לא נפתח כלל.

 

 

לאור כל "ההקלות" וכל "ההצלחות" המפורטות בדוח זה, היצליח הרמטכ"ל לפתור גם את הבעיות שיוצרת גדר ההפרדה, כפי שצוטט ב-25.11.03??? "אנו מבינים שלחלק מהאוכלוסייה משני צדי הגדר יש בעיה של הגעה לבתי ספר או לשטחים חקלאיים. צה"ל עושה מאמץ גדול להקל על המצב בשטח ולאפשר את תנועת הפלסטינים".