נועמן (מזמוריה)

נועמן

משמרת 6.30 – 8.30

אפשר עכשיו להגיע עם רכב מאום טובא דרך המזבלה עד למקום שבו התחילו לסלול את הכביש לתקוע ונוקדים. בכניסה לאתר הסלילה חוסמות שתיים-שלוש אבנים גדולות את הדרך לכלי רכב. חמישה דחפורים ודומיהם עובדים שם במרץ וכבר הנמיכו את הגבעה בכמה מטרים. הכביש יהיה רחב ובהתאם גם שטח העבודה ענקי. צריך לעבור אותו כדי להגיע לנועמן, לקפוץ בין הדחפורים, לנחש את כיוון נסיעתם ולהשתדל לא להידרס. מבוגר בריא עוד יסתדר עם זה, אך מה עם 10 עד 15 ילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי שצריכים לעבור כאן פעמיים ביום? זה נס אם אף אחד לא ייפגע כאן. הכתובת על הקיר. אך מג"ב החליט שאין לתת לתושבי נועמן גישה לירושלים, גם לא לאלה עם תעודות כחולות, כי בג"ץ פסק שצריך להבטיח את גישת התושבים לגדה. הוא לא דיבר על גישה לירושלים, ומסקנת מג"ב היא שזו לא אמורה להיות.בצד השני של אתר הסלילה שמו גדר שמפרידה בין השביל לנועמן לתהום, אך זה פתרון לבעיה קטנה יחסית. בשביל יורד י' בדרך לעבודה. הוא אומר שחלק מהילדים לא הולכים לבית הספר בשל סכנות הדרך. בהמשך אנחנו פוגשות כחמישה ילדים שיצטרכו לסלול לעצמם דרך בין הדחפורים. הבן של י. בן ה-16 בערך מלווה את אחותו הקטנה לגן. הנהג יספר לנו אחר כך כיצד האח הרים את הילדה כדי להעבירה בשלום דרך אתר הסלילה. היא גרה כמה ימים אצל סבא וסבתה באום טובא כדי לחסוך ממנה את המאמץ ואת הסכנה, אך לבסוף התגעגעה להורים ולאחים והעדיפה לעשות כל יום את הדרך. בכניסה לנועמן עדיין הבורות, מכשול נוסף בדרך לירושלים. אין אנשים בדרך למחסום אל הגדה. אנחנו משקיפות על המחסום מלמעלה. העבודות על הטרמינל החדש הופסקו מזמן, השטח המיושר הענקי וחומת האבן שמחזיקה אותו עומדים שם ללא תועלת. למחסום הנוכחי מתקרבת מכונית מכיוון נועמן. כעבור כמה שניות מואיל החייל לפתוח את השער, והמכונית עוברת ללא בדיקה.