בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 4.3.08, אחה"צ
13.55 צומת זעתרה - 8 מכוניות ממתינות בכיוון מזרח, 17 בכיוון דרום. 3 עמדות בדיקה פעילות.
2.05 חווארה - עוצר
בעיירה, החנויות סגורות.
כ- 50 איש ממתינים בסככה. 3 מסלולי בדיקה + "הומניטארי". התור מתנהל בלי עיכובים מיוחדים.
15.10 בית פוריכ -
אין תור בכיוון שכם. 5-4 מכוניות ממתינות ביציאה ממנה. 2 מעוכבים בסככה.
המעוכבים הם רועה צאן מהכפר סאלם ובן דודו שבא לסייע לו לקבל בחזרה את תעודת הזהות שנלקחה ממנו יום קודם לכן, כשהגיע לאזור עם הצאן. הסתבר שהשניים מעוכבים כבר משעות לפני הצהריים. הם נעצרו כשבאו לבקש את תעודת הזהות של הרועה.
מפקד המחסום, סג"מ (אולי סגן?) י, הדגים בהתנהגותו איך מישהו (קצין בצה"ל) יכול להסתבך בשקרים כדי לכסות על תמהיל של רשעות וטיפשות.
כשהגענו, מיהר אלינו להורות לנו לא להתקדם מעבר לקו הלבן, ארך זמן רב עד שניאות לחזור אלינו ולהסביר את הנסיבות של עיכוב שני הצעירים.
בינתיים פנינו אל אנשי המת"ק שמסרו לנו שהמפקד טוען שעיכב את הרועה מפני שניסה לעקוף את המחסום; הסבר בלתי הגיוני בעליל, כשכולם מודים שהרועה היגיע למחסום במכוון כדי לקבל בחזרה את תעודת הזהות שלו. כשהצלחנו אחרי יותר מחצי שעה לדבר עם המפקד י. וטענו את טענותינו הוא ענה ש "הרועה לא בא בעצמו אלא הובא למחסום ושם הם אימתו שאכן תעודת הזהות שלו". כשתהינו אם כך על מה השניים עדיין מעוכבים שעות כה ארוכות ענה שהוא "מברר את העניין". (מה עוד היה כאן לברר?). במשך כל הזמן היינו בקשר עם אנשי המת"ק. הם ניסו לסייע אבל בכל פעם נתקלו בשקר נוסף שהסגן סיפק להם.
החלטנו לעזוב את המקום לזמן מה כדי לאפשר לידידנו ידידיה לרדת מהעץ שהצמיח שם. כשחזרנו כעבור כ-1/2 שעה עדיין ישבו השניים בסככה. טילפנו שוב למת"ק להבין מדוע הם עדיין מעוכבים. תשובתם הייתה שהסגן מסר להם שהם שוחררו כבר. אחרי שהבטחנו למת"ק שהצעירים יושבים שם מול עינינו, הם יצרו שוב קשר עם הסגן. הנ"ל שוב הבטיח לשחרר את השניים (אבל גם דרש שאנחנו נזוז מהמקום) ואמנם שיחרר אותם כעבור מספר דקות. בסך הכול שני הצעירים ישבו שם משעות לפנה"צ עד 4.30, ונראה שהיו מתייבשים עוד מספר שעות אלמלא הלחצים שלנו ועזרת המת"ק.
4.45 צומת זעתרא - מעט מאוד מכוניות בכל הכיוונים, כמעט ללא המתנה