בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 4.3.08, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
נורית ו' נינט ב' דינה ע' (מדווחת)
Mar-4-2008
|
Morning

 


ע"פ דיווחי התקשורת צפוי יום של הפגנות בכל רחבי הגדה, החלטנו בכ"ז לצאת ולראות הכצעקתה, ואמנם יום שקט בלי אף התקהלות לאורך כל המשמרת.

נכנסנו דרך כביש 5 ויצאנו מכיוון פונדוק והתנועה הייתה מועטה ביותר.

היציאות מהכפרים כרגיל חסומות.


7.45 צומת זעתרה/תפוח - 2 מכוניות מכיוון כביש 5, כ- 25 מכוניות מכיוון שכם.


בכפר חווארה עוצרinfo-icon כבר היום השני.


8.00 מחסום בית פוריכ - יום קשה במיוחד, תנועה מאד ערה של הולכי רגל , אבל המעבר שלהם מהיר ,, לעומת זאת שיירה של 20 מכוניות ביציאה מבית פוריכ, הנהגים כועסים ומדווחים על יותר משעה המתנה למעבר.

החיילים בודקים כרגיל מכונית, מכונית, בתוך המכונית, מחוץ למכונית את התעודה של הנהג,אם יש נוסע נוסף ברכב גם הוא כמובן נבדק, כשעובר ואן ובו 6 אנשים הם נשלחים לעבור דרך הקרוסלה.

הבדיקה מדוקדקת ואיטית, הממתינים כועסים, מידי פעם החיילים נחים והמכוניות ממתינות.

התקשרנו לא. מהמת"ק שהבטיח לטפל, כעבור חצי שעה התקשרנו שוב לדבריו הוא האיץ בחיילים אך בשטח לא קרה כלום.

מה שכן החיילים מאד מקפידים שאנחנו לא נעבור את הקו, ניסיון שלנו להציע לפתוח מסלול בדיקה נוסף נענה בסירוב. כל מכונית נבדקת ע"י 3 לעיתים 4 חיילים.

9.15 - מיואשות בגלל אזלת ידינו עזבנו, בהמתנה היו עדיין כ- 12 מכוניות.

 9.30 מחסום חווארה -
מגרש החניה עמוס במכוניות, אבל נוסעים כמעט אין, אין אנשים בכניסה לשכם וגם לא ביציאה. זרם דק של אנשים לשני הכיוונים.

כשאנחנו מגיעות ניגש אלינו נהג משאית ומתלונן שלא נותנים לו לעבור כי בדיוק היום הסתיים תוקף האישור שלו הוא עם משאית עמוסה בכדי חלב לבתי חולים, הוא כבר ממתין שעה והחלב יחמיץ.

לטענתו במת"ק קלקיליה ממתין לו אישור  חדש אך לא הצליח להגיע לקחת אותו.

בדיוק מגיע א. מהמת"ק והמכונית עוברת..

צעקות נשמעות מכיוון הצינוק, מסתבר שיש שם מעוכב שממתין כבר שעה, הוא התפרע במחסום , התחצף לחיילים ועכשיו הוא בעונש.

גם אותו דואג נציג המת"ק להרגיע ומבטיח שישוחרר בהקדם.

החיילים מאד עוינים, בעיקר אלינו, (זה באמת לא כ"כ חשוב) אבל הם מקפידים להסביר לנו את החוקים, הקו הלבןinfo-icon, אסור לצלם, ואנחנו הסברנו להם שאלה לא חוקים. הם נסוגו אך היו כעוסים.

10.20 אנחנו עוזבות