בית איבא, בית פוריכ, ג'ית, חווארה, יום ב' 3.3.08, אחה"צ
בגלל מחסור במתנדבות לימי חמישי יצאנו רק לבית איבא וחווארה.
עברנו את פונדוק שכל חנויותיה סגורות. לרגע הנחנו שזאת עדיין שביתת המחאה של
התושבים על הנעשה בעזה, אבל מהר מאוד התברר שמדובר בעוצר.
צומת ג'ית פתוחה.
בית איבא
14.20 תנועה דלילה של הולכי רגל.אנחנו מתרחקות מסככת היציאה כדי להביך פחות את היוצאים בזמן שהם נועלים נעליים וחוגרים חגורות.
סג"מ מן המת"ק בודק את התעודות של העוברים במעבר ה"הומניטרי". במקרה אחד העביר משפחה שלמה.
קבוצה של ששה חיילים כשביניהם סטודנט "זולג" אחד המובל למכלאה. תמונה מגוחכת.
לפי תנועת הגוף של אחד החיילים-גם הוא אינו בטוח שחזרו ממבצע גבורה.
בדיקת המכוניות איטית במיוחד. משאית שסימנו כאשר הגיעה לאזור הנגריה, עברה את
הבדיקה אחרי 35 דקות. הכלבנית מתרגלת את הכלב.
לפני שעזבנו הסביר לנו מפקד המחסום כי משך זמן "סידרת החינוך " של המעוכב תלוי בו, ורק בו. כאילו לא ידענו!
16.15 חווארה
בכפר עוצר
.
בכניסה למתחם המחסום שמנו לב לשלט כחול חדש שמציין את נקודת העצירה לרכב באנגלית וערבית. הסדרי תנועה נאותים.
נהג שנתפס בכביש האפרטהייד מעוכב עם רכבו ומבקש את עזרתנו.אנחנו אפילו לא יודעות את "חוק המחסום" לעברה הזאת: שלש שעות, שש שעות,אולי שלילת רשיון?
נציג המת"ק מתפלא: מה, הוא לא יודע שהכביש הזה לא בשבילו? לא יכולנו לעזור.
דוכני הרוכלים פועלים בכניסה למחסום. לפני חדשים מספר החיילים עוד רדפו והכו אותם.
הנה משהו חיובי במחסום...
15.15 בית פוריכ
טור ארוך של מכוניות ביציאה משכם. לא יכולנו לראות את סופו כי הפרענו לחיילים.
נהגים שנדרשו לרדת מן הרכב בצעו לפי פקודה את הרמת החולצה-סיבוב וסיבוב חזרה.
תנועת הולכי הרגל דלילה.
כבישי האפרטהייד חוצים את הנוף היפה כל כך בעונה זו של השנה. אנחנו ראות מרחוק את הר ברכה ואיתמר ולא מבינים "איך הפלסטינאים בנו את הכפרים שלהם בדיוק מתחת להתנחלויות" כפי שאמר לנו פעם חייל.