בית איבא, יום ג' 11.3.08, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
רותי כ. שלומית ס. (מדווחת)
Mar-11-2008
|
Morning

 

בית איבא 07.45.- 08.30
השגרה והשקט ששורר במחסום מעיקים.
תור הנכנסים לשכם מתארך ומתפוגג חליפות. תנועת אצבע של חייל, מאפשרת לנכנסים לעבור ללא בדיקה. זקירת אותה אצבע מסמנת שעכשיו צריך לעצור, להסתדר בטור מאחורי קו דמיוני ולעבור אחד אחד לבדיקת ת. זהות. (קצת כמו "בנו גשר, בנו גשר בנו גשר מזהב כולם עוברים כולם עוברים ואחרון נשאר").
מדי פעם מעוכב אחד הצעירים בצידי התור,  עד שיתקבל טלפונית אישור לשחרורו.
יוצאים משכם לקול מונוטוני של צפצופי מכונת גילוי מתכות/חומר נפץ.  נראה שהם סגלו לעצמם  מיומנות של חגירת חגורה תוך כדי הליכה.  תנועות הידיים חסכוניות יותר ואוטומטיות יותר. מביך. קשה ליצור איתם קשר עין.  
 למרות האיסור של החיילים לדבר איתנו, החייל שפנינו אליו הצליח לומר לנו שמותר לנו לדבר רק עם המפקד, וסימן בעיניו את הכיוון שבו הנוכל למצוא את מפקד המחסום. ואכן, המפקד, נחוש, אסרטיבי ומנומס, הודיע שאל לנו לדבר עם איש מלבדו.