בית איבא, יום ג' 12.2.08, בוקר

מחסום בית איבא 9:00-6:45  
בדרך למחסום, שוב אנו מבחינות בתור ארוך של עובדים בשער אליהו. בפעם הבאה  
נחפש מקום לעצור על מנת לבדוק מה קורה שם .  
 
בית איבא

גשם יורד ובמסלול הכניסה לשכם להולכי רגל זורמים מים וקשה ללכת בו.

3-2 כלי רכב בכניסה לשכם וביציאה ממנה. . במחסום הרכבים שיפורים ושכלולים זרוע עולה  
ויורדת.

עומס של הולכי רגל בכניסה לשכם, בעיקר  סטודנטים מצוידים כרגיל במחברות וכלי  
כתיבה  מחזיקים הכול ביד אפילו בימים גשומים. נשים ומבוגרים נבדקים מדי פעם באופן אקראי.  
הצעירים נבדקים. בשעה 7:30 מצטבר תור ארוך מאוד אך מטופל יחסית במהירות.  משום  
מקום מגיע פלסטיני לטאטא את המחסום. התור לשני הכוונים קצר, 2-3 רכבים.  
כשהגענו אנו מבחינות במעוכבים במכלאה, נראים אנשים מבוגרים יחסית  
מאחר שלא ניתן לגשת אליהם אנו פונות למפקד המחסום שמסביר שהפלסטינים עברו במקום אסור  
ולכן הוחלט לעכבם, לא ברור כמה זמן הם כבר מעוכבים.  
בשעה 7:45 אנחנו מטלפנות פעם ראשונה למוקד ההומניטרי בעניין המעוכבים, עפ"י  
דברי החייל במוקד הוא לא יוכל לעזור לנו משום שאין לנו פרטי תעודת זהות של המעוכבים הם לא יכולים לטפל בנושא.

כדאי לדאוג לכך שתהיה לנו גישה למכלאה, כך שנוכל לשוחח עם המעוכבים.

בשעה 8:20 מגיע פלסטיני שטוען שהוא המנהל של המעוכבים במפעל שבו הם עובדים. הוא מציין שהם סיימו משמרת לילה של 15 שעות. לטענתו הם עובדים קבועים שעוברים כל יום שלא דרך המחסום. המפקד מחזיר אותו לכיוון שכם בטענה שלא הגיוני שעבדו 15 שעות ( "איזה משמרת זו?") ובכל מקרה טען  שהם חייבים לעבור במחסום. לאחר כרבע שעה,  ניסיון אחרון שלנו ללחוץ שוב על המוקד שמבטיח  
לנסות לאחר שציינו לפניו שהם מבוגרים ומעוקבים אחרי שעות עבודה רבות. אולי זה  
מה שזרז את העניינים, בשעה 9:00 סוף סוף המעוכבים מורשים להמשיך בדרכם לא לפני שמטיפים להם מוסר על התנהגותם.  
ביציאה  משכם המגנומטר מצפצף בעיקר בגלל נעליים, שקשה כמובן להוריד אותם ולדרוך על הבטון הקר. צעיר שצפצף מעורר חשד ומוכנס לבדיקה ולבסוף לא מורשה לעבור.

לפני שאנו עוזבות מתחיל מטר של גשם שוטף המים מגג המחסום יורדות בדיוק על שביל ההליכה של העוברים. גם אנו מדדות בשלוליות וחוזרות לרכב.