מכבים (בית סירה), יום ה' 14.2.08, בוקר
04:55
כ- 100 פועלים פלסטינים מחכים לפתיחת המעבר. גשם יורד כל הזמן בהפוגות קצרות. אנחנו הפעם בקבוצה גדולה מהרגיל: שלוש נשים מירושלים שהגיעו לצורך צילום סרט, ושלושה סטודנטים לתקשורת מהמכללה למנהל ומכללת ספיר אשר עובדים על פרויקטים הקשורים במחסוםWatch שהגיעו לצפות במה שקורה.
את הסרט שצולם במחסום ניתן לראות כאן .
שלא כבפעמים קודמות ,הפעם הפועלים ממתינים מתחת לסככת המעבר בה מותקן המגנומטר, מוגנים מפני הגשם. חיילת אחת בודקת אישורים וארבעה חיילים שומרים עליה. התור זז לאיטו.
כל פלסטיני עובר מסלול משפיל הכולל:
1.כ- 40 דקות עמידה בתור.
2. מעבר במגנומטר.
3. בדיקת ניירות ע"י החיילת.
4. בנוסף לבדיקת המגנומטר גם בדיקה ידנית על ידי אחד החיילים – על פי ראות עיניו.
לתומנו חשבנו שצה"ל אכן החליט להשתמש בסככת המעבר למטרה לשמה נבנתה: לתת מחסה בימי גשם וקור לאנשים העומדים בתור. מהר מאד מתבררת טעותנו. מפקד המחסום, סג"מ צעיר ולחוץ (משטרה צבאית) דורש מהפלסטינים לצאת מהסככה ולחכות בחוץ, בגשם, עד שייקראו לעבור במגנומטר. הפלסטינים מסרבים לדרישה זו ובתגובה – המעבר נסגר.
זו התמונה עכשיו: כ 50 אנשים מסרבים לחכות בגשם ומתעקשים לעמוד בתוך הסככה, בצפיפות. מאחוריהם הולך וגדל טור של פועלים העומדים בגשם. ארבעה-חמישה חיילים עומדים בקצה הסככה. שישה צופים במשמרת שלנו ושלושה סטודנטים עומדים בחוץ, מצלמים מכל זווית ומנסים לדבר על ליבו של הקצין לפתוח את המעבר.
טלפונים מתחילים לכל עבר. אנחנו מצלצלים למת"ק ולמנהלת האזרחית ולמי לא. כנראה שגם מפקד המחסום מרים טלפונים לכל עבר. ייתכן שגודל הקהל הצופה בהם, הגדולה מהרגיל, מעודד את הפלסטינים לעמוד על זכויותיהם וייתכן שכל הסיטואציה הזו מלחיצ מאוד את מפקד המחסום.
בכל אופן לאחר 5-10 דקות שלא קורה כלום (המעבר חסום) מגיעה תגבורת של ארבעה חיילים מיחידת סיור. יחד איתם מגיע קצין (סרן?) במדי א' מרושלים. אנחנו מנסות לדבר איתו אבל בשבילו אנחנו אוויר והוא מתעלם.
בינתיים מגיעות גם שתי מכוניות משטרה אזרחית. השוטרים מנסים להזיז אותנו ומאיימים לתת לנו דוח על חנייה שלא במקום. אין להם סיבה אמיתית.
בינתיים ארבעה חיילים נכנסים לסככת המעבר ודוחפים בעזרת כלי הנשק שלהם את האנשים אל מחוץ למבנה. החוצה אל הגשם. המבצע הצבאי נוחל הצלחה! הפועלים בגשם והמעבר נפתח מחדש.
שתי חיילות בודקות ניירות, חמישה חיילים שומרים עליהן. שני חיילים עומדים ליד המגנומטר ועוד שלושה חיילים שומרים מבחוץ. התור מתנהל לאיטו , כל פועל מחכה כ 40 דקות בגשם כדי לעבור לעבודה. לו עוד שני חיילים מאלו שכבר נמצאים שם היו בודקים ניירות גם הם, התור היה רץ.
כל ניסיונותינו לדבר עם החיילים נתקלים בהפניית גב, כאילו נתקבלה פקודה מלמעלה שלא לדבר עם מחסוםWatch.
המחסום במכבים – בהשוואה למחסום בתרקומיה – עובד בחוסר יעילות ובאטימות לא אנושית, שמביישים את צה"ל ואת כולנו. בתרקומיה יש לחיילים תנאים יותר נוחים ויותר בטוחים ופחות משפילים מבחינת הפלסטינים. וכשהם עובדים במשמרת מלאה, גם כש 150 פועלים מחכים בתור, המעבר מתבצע תוך מקסימום 20 דקות.
אנחנו מתכוונות לעדכן את מח"ט מכבים במצב כדי להביא לשיפורו.