א-ראם, ביר נבאלא, ג'בע (ליל), עטרות, קלנדיה, יום א' 17.2.08, אחה"צ
15:15: קלנדיה: שני מסלולים פועלים בצפיפות גדולה – כחמישים איש ממתינים בכל מסלול. דבר ראשון טלפנו לדליה במוקד ובקשנו שיפתחו עוד מסלול כדי לזרז את המעבר. תזמנו 12 דקות המתנה במסלול מס' 1 ו-15 דקות במסלול מס' 4. לא היו ממתינים במסלול של המת"ק אבל יכולנו לראות ששלשה-ארבעה איש ממתינים על ספסלים בסככה. במשך כל המשמרת היה עומס במסלולים ולא קטנו התורים. לא פתחו מסלול נוסף. בשעה 15:50 הבחנו באיש אחד עומד בתור למת"ק ואינו מצליח לעורר את תשומת ליבם של החיילים בעמדת הביקורת. טלפנו למת"ק ואמרו שיפתחו לו את השער אבל שום דבר לא זז. פתאום חיילת הופיעה בחדר הבקרה של מסלול 5 והתחילה להסביר שהמת"ק כבר סגור (וזה כשעוד לא היה 4). נראה שמנסים לצמצם עוד יותר את שעות הפתיחה של משרדי המת"ק. בכל מקרה לאיש הממתין ניתן להיכנס ואיך שהגיע לסככה צעק אלינו שחובשי הספסלים ממתינים מהשעה 3 ועדיין לא הצליחו להיכנס למשרדי המת"ק.
למסלול מספר 4 הגיעה אישה עם תינוק בסל-קל ולא היה ברור כיצד תעבור עם התינוק בקרוסלה. טלפנו שוב למת"ק ובקשנו שישלחו את נציג המת"ק לפתוח את ה"שער ההומניטארי" עבורה. לאחר המתנה של כמה דקות הופיע חוסאם והעביר אותה ולאחר מכן גם דאג להכניס את חובשי הספסלים למת"ק.
בינתיים נכנסו לתא הבידוק במסלול 4 סבא (עם ת"ז פלשתינית) יחד עם שלושת נכדיו (שלאמם ת"ז כחולה). לנכדה הגדולה (כבת 12) חסר היה קושאן והחיילים סרבו להעביר את המשפחה. הוויכוח התארך, הסבא סירב לפנות את התא (לאחר שהמתין זמן רב בתור) והחיילים התעקשו לא להעבירו. כתוצאה מכך התארכה מאד ההמתנה במסלול. ניסינו לאתר את האחראי למשמרת ולבסוף הגענו לשלי. כעבור כמה דקות היא הופיעה בתא הבקרה והתחילה לטפל במקרה. לא שמענו את השתלשלות העניינים אולם כעבור כמה דקות ראינו שכל המשפחה עברה לצד הירושלמי.
לאחר המתנה די ארוכה גם אנחנו הצלחנו להגיע לצד הירושלמי של המחסום. מרחוק הסתכלנו על המחסום בעטרות וראינו שתור המכוניות די קצר (כ-4 מכוניות). מחסום הרכבים בקלנדיה פעל כרגיל ולא נצפו בעיות מיוחדות עד שפתאום שמענו צעקות במערכת הכריזה. החייל שדיבר במערכת צעק, "אני אזיין את האימא שלך" ועוד מיני קללות וניבולי פה. כל הנוכחים ברחבת הרכבים יכלו לשמוע את מה שנאמר. חיילת במחסום הרכבים סירבה לענות על שאלתנו לגבי מקור הצעקות אולם נהגי האוטובוס זיהו את הדובר כחייל שיושב בבודקה בכיכר הצפונית בכניסה למחסום. ניסיתי לדווח על המקרה לשלי אך היא טרקה עלי את הטלפון. בשעה 17:01 דיווחנו על הנעשה לנמרוד במוקד והוא הבטיח להגיש תלונה.
17:07: חזרנו לתוך המחסום וראינו שהתורים עדיין ארוכים. נמרוד במוקד אמר שהם לא מצליחים לפתור את הבעיה.
17:30: נסענו לביר נבלה. עמדו שם בקור שני חיילים שלא הפריעו לתנועה. כאשר חזרנו לכיוון קלנדיה היה תור של שבעה רכבים.
18:00: במחסום ליל לא היו תורים