מת"ק עציון, יום ו' 15.2.08, בוקר

 09:00 מחסום בית לחם כמעט שומם. בודדים, בעלי אישורים, עוברים. רק אישה מבוגרת, מעל גיל 60 מנסה את מזלה שוב ושוב, פונה אלינו, אל חיילת, מסבירה שהיא מבוגרת, רק רוצה להתפלל וגם לבקר את אחותה המאושפזת. שום תחינה אינה מועילה.
 
 - הרגעי, נובחת החיילת.  

- איך את מדברת אליה! היא יכולה להיות סבתא שלך... 

- אסור לכן להתערב ולהפריע לעבודה. מותר לכן לעמוד כאן ולרשום אבל לא להתערב! אומרת לנו בתקיפות חיילת נוספת, בדרגה בכירה יותר כנראה, שהוזעקה מתוך המשרדים. 

10:00 מת"ק עציון – אין נפש חיה. הכל סגור. אנחנו מקיפות את המבנה וחייל צץ ושואל מה אנחנו מחפשות. לשאלה מה קורה אם יש מקרה הומניטארי הוא עונה שאז אפשר לעבור. 

- היה כבר מישהו הבוקר? 

- לא. 

 10:30 ולאג'ה – זיגזג איטי בין הבלוקים. החיילים מקפידים להסתכל הצידה ולא לפגוש את מבטינו.