בית איבא, יום ב' 4.2.08, בוקר
8.00 המחסום מתפקד עם מעט עוברים ומעט מכוניות.
ב 8.30 צעיר מעוכב לפי מספר תעודת הזהות שלו. אומר שמעכבים אותו יום יום ובסוף מרשים לו לעבור. כנראה נמצא בטעות ברשימה כלשהי שממנה אין מסירים את שמו. טלפננו למוקד ואמרו שיטפלו אבל אצלם הוא מנוע. ביקשנו מהמת"ק (כאשר ראינו אותו) שאמר שהוא כבר מטפל בזאת ושהוא מכיר את הצעיר. עד שעזבנו ב 9.30 הוא לא שוחרר, אבל כולם מטפלים.
מדי פעם מתייצב חייל מסוים לפני המגנומטר ומבצע בדיקה גופנית לעוברים.
מגיע גבר עם ילד קטן בזרועותיו ואישה , החיילים מתחילים לשאול אותם שאלות לגבי המצב המשפחתי שלהם ולמה הרישום בתעודת הזהות שלהם הוא כך ולא אחרת – מה עניינם של החיילים לחקור במצב המשפחתי של מאן דהו? למה לא, אם אפשר לטרטר עוד קצת. בינתיים האישה משתעלת כל הזמן והילדון קופא מקור. אחרי שהחיילים השביעו את סקרנותם נתנו להם לעבור.
סדרן המוניות מדווח שרוב המוניות עוזבות ב – 6 ואם יש אנשים שאיחרו או יש מעוכבים
ששחררו אותם מאוחר יותר, אין להם דרך להגיע למקום חפצם.
הבדיקה של סחורות על העגלות מאוד מסובכת ומכבידה על קשרי המסחר בין הכפרים בסביבה לעיר הקרובה.