עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 7.2.08, בוקר
רחבת הבדיקה ריקה. החיילים והמחכים לעבור, נמצאים מעבר לשער הרחוק מאיתנו. המעבר איטי. האנשים שעוברים אומרים שהשער נפתח ב-06.00 ושישנם כ-50 אנשים שממתינים.
אדם מספר שעיכבו אותו ביום שני במשך כחמש שעות, כי לפי רשימות החיילים הוא לא מסומן כמי שחזר ביום חמישי.
אחרי שחיכה עם אזיקים על הידיים ופהלנלית על עיניו הוא "שוחרר" בשעה 12.30 וחזר לעאנין (לדבריו הוא ביקש מהחיילים מים
לשתות ולא קיבל, בנוסף היה לו קר מאוד עם הידיים האזוקות והחשופות לרוח).ניגש אלינו קצין עם עוד חייל ואמר שלא ניכנס למרחב הבדיקה כי הוא אחראי לביטחונו, שנפסיק לצלם אותו (לא צילמנו ואפילו לא הוצאנו את המצלמה).
הקור חזק ואין סככות להגנה מהגשם או מהרוח. את השקיות ממשיכים לבדוק על האדמה החשופה, למרות שאפשר להשתמש בקוביות הבטון כשולחנות בדיקה.
07.10 - 07.50 מחסום שקד - טורה
המחסום נפתח ב-07.00 ועד 07.25 עברו בו 10 אנשים.
מרחוק נראים כ-30 אנשים מחכים למעבר מהגדה למרחב התפר. האנשים שעוברים מתלוננים על איטיות הבדיקה של החיילים. בכיוון ההפוך עוברים ילדי בית הספר והאחרים, יותר מהר.
08.00 - 09.15 מחסום ריחן- ברטעה
בכניסה שמונה טנדרים עמוסים מחכים למעבר. אזור החנייה מלא ברכבים חונים. קיבלנו טלפונים משני אנשים מיעבד, מבקשים שנדבר עם מישהו כדי שיאפשרו להם לעבור במחסום דותן. לאה מטלפנת למת"ק והם אומרים שיש אתרעות, אבל אחר כך האנשים מגיעים.
נציגי המשפחה שאמורה היתה לארח אותנו ביעבד מגיעים למגרש החנייה, באכזבה ודמעות בעיניים הם מספרים על הכנות של כחודשיים על המפגש, שהיה אמור להיות היום ביאעבד, על תלמידים ומורים שביטלו יום לימודים במיוחד כדי לפגוש
אותנו. אנחנו מחליפים הבטחות שעוד ניפגש בזמן הקרוב למרות ועל אף... אינשאללה.
העברנו להם את המתנות שקנינו להם ולילדים.
09.30 אנחנו נפרדות ועוזבות