ריחן, שקד, יום ש' 2.2.08, בוקר
07:00 – 09:00
07:00 ריחן
במגרש החנייה העליון מחכות מוניות (טרנזיטים) להוביל אנשים לעבודה.אנחנו יורדות למחסום ברגל אבל עוצרים אותנו בדרך: המעבר למגרש החנייה התחתון - רק במכונית! אנחנו מופתעות.מבקשות שיברר, ומקבלות אישור לעבור.
07:10 בחניון התחתון השער הצהוב נפתח. ליד שער הולכי הרגל 30-40 אנשים. נכנסים חמישה. מדי פעם מנסה השישי להיכנס ומייד מוחזר אחור בגערה. אנשים מגיעים (מהגדה) במוניות או ברגל, גם התופרות הגיעו (אלגנטיות ונעימות כתמיד).אנו קונות תה וחלווה. ואליד נראה לא טוב (למרות שהוא מספר שאצלו הכל? בסדר). בתוך הסככה משטח עם שקיות סוכר (אריזות של ק"ג) ועוד מוצר שלא הצלחנו לזהותו.07:30 כל הממתינים נכנסו לטרמינל. הלכנו לפגוש את היוצאים מהטרמינל.במחסום הרכבים המכוניות נבדקות בשלשות. והכלבים נובחים.
07:40 מתחילים לצאת מהטרמינל לכיוון מרחב התפר
.
התופרות יוצאות ב 08:00 (כ-40 דקות אחרי שהגיעו). מישהו אומר שבחדרים לא עובדים מהר: "מאז ששתיתם תה בכניסה אנחנו בפנים. אח אחד שלי עוד לא יצא, ככה זה כל יום, מה אתם עושים עם זה?".הבחור שחיכינו לו ביציאה, מגיע רק ב 08:25 (שעה לאחר שנכנס).
08:50 מחסום שקד
רק כנף שער אחת פתוחה במחסום. תנועה דלילה. מי שמגיע – עובר. אחד מהם (מטורה) מספר שביום שישי החרימו אישורים של אנשים שיום קודם לא שבו בערב.
החייל בעמדה צועק עלינו. מבין המילים נשמעת הקריאה "מה אתם מסתכלות?" 09:00 עזבנו.