בית איבא, ג'ית, יום ב' 21.1.08, בוקר

7.45 צומת ג'ית
פתוח לכל הכיוונים.

7.55 בית איבא
אין תור של מכוניות בכניסה וביציאה משכם.
אנו עוברות לתור הולכי הרגל. אין כמעט הולכי  רגל בכניסה לשכם אך ביציאה משכם יש יותר מ 30 אנשים, המצטופפים מול הקרוסלות ורק מגנומטר אחד עובד.
מספר דקות לאחר הגיענו, ללא כל אמירה מצידנו, נפתח התור ה"הומניטרי"וגם התור השני מול המגנומטר השני.
תזמנו פלסטיני בתור היוצאים, לקח לו כ 12 דקות. לנו וכנראה גם לו זה נראה יותר זמן.
היום אין כל בעיות במעבר הסבלים ועגלותיהם והם מרוצים מאוד.
המגנומטרים מצפצפים ללא הרף, החיילים אינם אומרים לעוברים להוריד חגורות ולרוקן כיסים מראש, ולכן כל אחד עובר לפחות שלוש פעמים לשווא. בסוף עליהם לחלוץ גם נעלים, דבר המכעיס אותם מאוד. מצד שני, לחלק מהם לא בודקים את התיקים בסוף ההליך הארוך והמשפיל.
9.00 יש עכשיו הרבה גברים וגם נשים הנכנסים לשכם, תופעה יותר מוכרת לנו בשעות הבוקר. כ- 40 גברים נדחקים במעבר הצר. נשים וגברים יותר מבוגרים עוברים בתור ההומניטרי. הבדיקות הן רנדומליות.
האוניברסיטות פועלות עכשיו מיום ראשון עד יום חמישי (כולל יום חמישי), לכן העומס יהיה ביום ראשון וביום חמישי.
נהג מונית מכר שלנו סיפר שנהגי האוטובוסים שבתו כי רצו להוריד מחירים, ולמוניות, למספר ימים, היתה יותר פרנסה...
כמו כן – מאז שמחסום עין בידאן פתוח והמעבר בו חופשי, יש
פחות נוסעים דרך בית איבא, כי כל מי שבא מג'נין וסביבותיה נמנע מלנסוע דרך בית איבא.
כל זמן שהייתנו במחסום לא היו מעוכבים בסככת המעוכבים והחיילים לא התעסקו עם נהגי המוניות.
עזבנו את המקום ב 9.05 בתקויה שהמצב המדכא לא ישתנה לרעה.