בית איבא, ג'ית, עזון, יום ה' 17.1.08, אחה"צ

  15:15 – בית-איבא.

מבירור אצל נהגי המוניות עולה כי אין היום מחסום באל-בידאן.

יש תנועה די גדולה של הולכי רגל ומכוניות. 13 כלי רכב ממתינים בתור לבדיקה בכניסה לשכם, 10 כלי רכב ביציאה.מכונית אחרונה בתור עברה לאחר 58 דקות!

15:21 – 6 מכוניות בתור. אחרונה עברה אחרי 8 דקות. לעומת זאת משאית עם מיכלי גז מקוסין המתינה 9 דקות למעבר. בתור הולכי הרגל כ-90 אנשים.

מעוכב אחד במכלאה, אשר לדברי המפקד ממתין להחלטת מפקדיו בחטיבה האם יבואו לקחת אותו. למרות זאת כעבור דקותיים הוא משוחרר. 2 תורי בדיקה של גברים צעירים, ותור בדיקה של נשים, גברים מבוגרים ובעלי אישורים שונים.

בעמדת הבדיקה של התור הזה ראינו פוסטר שהוציאה מת"ק שכם ובו תצוגה של למעלה מ-40 סוגי תעודות שונות (לא כל התעודות מונפקות ע"י הצבא, חלקן ע"י הרשות הפלסטינית או ארגונים הומניטריים בינ"ל, אך הן מזכות את נושא התעודה באפשרות לעבור בתור ההומניטרי). אין כמו הפוסטר הזה להדגים את כוחה של ביורוקרטית הכיבוש. הולכי רגל בכניסה לשכם לא נבדקו.

כלב בודק  חבילות שסבל מעביר בעגלה. החבילות על הכביש.

15:24-15:27 – הכלב בודק תא נהג של משאית קטנה תוך שהוא עולה על המושב. הנהג עומד בצד.

15:32-15:49 – 17 דקות! לקח לחיילים לבדוק אוטובוס ביציאה משכם. החייל עלה לאוטובוס ובדק ת.ז., לסטודנטית אחת לא היתה ת.ז. אבחל היא הראתה תעודת סטודנט. אשה אחרת היתה רעולה וחיילת מ"צ נקראה לבדוק אותה, אך היא לא מיהרה. כאשר החייל ביקש שתגיע יותר מהר היא אמרה "בשביל מה,? הוא אמר לה כי הם מחכים כבר חצי שעה באוטובוס. החיילת: "מה איכפת לי, שיחכו שעה, שעתיים. בגללם אני צריכה לרוץ?"

בדיקת זמן מעבר בתור השמאלי – 20 דקות. לעומת זאת בתור הימני – זמן מעבר 40 דקות. הסיבה: בתור השמאלי עומד חייל דובר ערבית ובודק את העוברים במהירות ובקבוצה של 5-6 בכל פעם, כאשר חיילת המ"צ בתוך הביתן בודקת ת.ז. ואת המגנומטר (לא ברור מדוע צריך מגנומטר אחרי בדיקת מישוש לאורך הגוף). לעומת זאת בתור הימני חייל המ"צ בתוך הביתן בודק תיקים, ת.ז.  ובמגנומטר.

הכי הרבה אנשים עוברים בתור ההומניטרי. ספרנו את מספר העוברים בכל התורים ביחד בחצי שעה: 205. במשך שהותנו במחסום פעמיים ניגשו אנשים ואמרו לנו שרק כאשר אנחנו מגיעות החיילים מתחילים לבדוק מהר. ברגע שנלך, אמרו לנו, הם יחזרו לבדוק לאט.

למשך כרבע שעה נעצרו הבדיקות כמעט לגמרי. ראינו את המפקד משוחח עם החיילים בתור בדיקת הרכב, היה נראה כמו תדרוך כלשהו. בשעה 16:05 חזרו לבדוק. בדקנו שנית זמן מעבר: בתור השמאלי – 14 דקות, בתור הימני-31 דקות. בחצי השעה הזאת עברו 178 הולכי רגל בכל התורים.

16:02 – אין כלי רכב בתור הכניסה לשכם. בתור היציאה 11 כלי רכב, אך האחרון בתור היה רק חמישי בשעה 16:30 כאשר עזבנו, כלומר 25 דקות בערך זמן המתנה.

16:19 – מונית שיצאה משכם עלתה על דוקרנים שהושארו על הכביש וחטף תקר. לא ראינו התנצלות אפילו מצד מי מהחיילים.

16:06-16:06 – הכלב בודק את מכונית הגז המגיעה מקוסין. לדברי הנהג הוא עובר את המחסום כמה פעמים ביום ונבדק בערך פעם בחודש. היום הוא נבדק ועוד ע:י הכלב.

16:35 – התור בכניסה לשכם עומד כעת על 8 כלי-רכב. בתור הולכי הרגל הרבה פחות אנשים(בערך  20). אנו עוזבות.

 16:40 – צומת ג'ית. אין מחסום.

16:03 – אל-פונדוק. עבודות להחלפת צנרת המים לאורך הכביש בהמשך להחלפת הצנרת באיזור בו היו חסימות עפר לפני כחודש. הבולדוזרים של הצבא פגעו אז בצנת כאשר חסמו את הדרכים.

 16:45 – עזון, הכניסה מכביש 55 פתוחה. 

 17:00 – שער חאבלה צפון (1393). השער נמצא בהמשך לכמה חממות לאורך כביש 55 (ביניהם החממה של עומאר שרשיונו נשלל לאחרונה). עדר כבשים שב מהמרעה ועובר בשער. החיילים אומרים לנו כי ההשער פתוח עד השעה 18:15 (כנראה משעה 16:30 אחה"צ, בנוסף על שעה בצהריים ושעתיים בבוקר). ביקשנו לדעת האם תושבי חאבלה או אחד הכפרים הסמוכים החוזרים מעבודה בישראל יכולים לעבור בשער הזה במקום דרך מעבר אייל. החיילים אמרו כי רק מי שכתוב לו באישור מספר השער יכול לעבור מכאן, אך אם מישהו מהסביבה מגיע ומבקש לעבור הם מתקשרים למת"ק ומבקשים הנחיה.בשעה שעמדנו ליד השער עברו 2-3 אנשים.