קלנדיה, יום ד' 19.12.07, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
חנה ט', איבון מ'(מדווחת)
Dec-19-2007
|
Afternoon


היום הראשון לחג. משפחות
שלמות על ילדיהם לבושים בבגדי חג חדשים חוצים את המחסום

 בכל יום אחה"צ מגיע קהל רב של פלשתינים למעבר
בין השעות 4:30 ו 5:30 במטרה לחצות בחזרה לירושלים. אנשים מסיימים לעבוד באוניברסיטת
ביר-זית בשעה 4:00 ומגיעים למחסום. כך  בכל יום ובימי החג גם. באופן מכוון
בשעה 4:30 החיילים במחסום מקבלים "הפסקה" והולכים לאכול, ולכן רק עמדת
בידוק אחת נשארת פתוחה
.

בחג הזה, משפחות שלמות עם ילדיהן (ירושלמים או כאלה עם אישורים מיוחדים
לעבור לישראל) נאלצים לחכות מחוץ לאזור המחסום עד שעמדת המעבר במחסום תתפנה ואז 10
או 15 אנשים מורשים לעבור את הקרוסלה הראשונה ולחכות לתורם בעמדת הבידוק.

הצענו
לחיילת לבקש לפתוח עמדה נוספת לבדיקה והיא אמרה בהשתהות: " אבל החיילים צריכים
לאכול לפעמים." אנחנו אומרות לה שהם יכולים לאכול ב3:30, כשיש פחות אנשים
במעבר ושאנחנו מאמינות שאחרי ימים רבים במחסום אם מפקדי המחסום שולחים את החיילים
לאכול בשעת השיא של המעבר , זה אומר שהם יוצרים
בכוונה את זמן ההמתנה הממושך 
.

היא
נראתה מופתעת מהמסקנה הזו. אדם שחיכה בתור  אומר לנו
בכעס : " כשאתן כאן, זה רע
יותר, זמן ההמתנה ארוך יותר." מה יכולנו לומר? רק ב5:20 נפתחה עמדת בדיקה
נוספת , אך רבים כבר הפסידו את ארוחת החג.

נער
בן 15 הנראה מבוגר מגילו עד שהוא מחייך ואז נראה בגילו, מספר לנו שאיבד את
תעודת הלידה שלו והוא לא מורשה לעבור לירושלים שם הוא גר. הוא יושב ומחכה לנס
שיקרה עד שמישהו מרשה לו לעבור. אנחנו משאילות לו את הטלפון כדי שיתקשר לקרובים
ואחרי זמן מה מגיע אחיו ואומר שהוא ילווה אותו הביתה ואנחנו לא שואלות איך.

אדם
שהתבקש להגיע למת"קinfo-icon לפני 5:00 אחה"צ כדי לקחת אישור לקבל את אשתו בנמל תעופה בן-גוריון מספר
שהמת"ק נסגר ב 4:00 והוא לא יכול לעבור לשום מקום. אחרי ברורים רבים בטלפון
מתברר שצוות המת"ק יושב בתוך המשרד אך הם לא פותחים את הדלת ולא נותנים שרות
לאנשים.  אחרי כמה טלפונים נוספים הם פותחים ונותנים לאיש את האישור. מה קורה
כשאנחנו לא נמצאות שם? האם כך בכל יום?

במעבר
הרכבים בצפון המחסום חייל צועק לעברינו
ממגדל השמירה: " לכו מכאן", "אני אקרא למשטרה", עזבו את
הצבא לנפשו
". החייל המפקח על התנועה מהבודקה במעבר קורא לנו:"
מחסום ווטש בואו הנה".אנחנו מתעלמות מכל הקריאות.

תרגום
מאנגלית: ציפי א'