קלנדיה וא-ראם

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email

ענתא, חיזמה, א-ראם, מעבר קלנדיה, ביר נבאללה יום שני, 6.11.2006, אחה"צמשקיפות: יעל י. אילנה ד. (מדווחת)1400 עד 17.30ענתא השתנתה מאז ביקורנו האחרון. המפקד הדרוזי של המחסום דיבר ברצון והסביר שכל הולכי הרגל בכיוון ירושלים צריכים לעבור בין שתי הגדרות. כך הם עוברים אחד אחד ויש סדר. מאחורי מבנה המעבר נערם הר של אשפה ועליו נקודת תצפית שניצב בה חייל. יש מעבר מיוחד לתחבורה ציבורית, אבל המסלול במצב נוראי. הוא סיפר שבקרוב יחדשו את המעבר והוא ייראה "כמו חיזמה". גם הוא התלונן על הטינופת והצענו לו לטלפן 106 ולדרוש מן העיריה שיבואו לנקות.מצפון למעבר הראשי חנו מכוניות מחוץ לכניסה למחנה הפליטים שועפת. שני חיילים היו בשער המשרת לדבריהם רק הולכי רגל בעלי תעודות כחולות. זהו גם המקום שאוטובוסים לוקחים את ילדי בתי הספר. הנחנו ששני מבני הבטון, סככות עם ספסלים משני הצדדים הן מקום המתנה ומחסה לילדים אבל טעינו. איש משמר הגבול הסביר שזה המקום שבו מחזיקים את המעוכבים. בשעתו הסביר לנו חבר מוואלג'ה ששב"חים שנתפסים במרכז העיר או בדרום מועברים לצפון ולהיפך כדי ל"הקל" עליהם את החזרה הביתה ולהוסיף הוצאות על תחבורה יקרה. מחסום חיזמה התרחב וסגור כמעט לגמרי על ידי גדרות. הדרכים רחבות והתור מצפון היה ארוך. כל התחבורה לדרום עוברת כאן. לא התעכבנו.קלנדיה היתה ריקה. אנשים טורטרו מן החלון הראשון לרביעי. לא ראינו את קצין המת"ק. במעבר המכוניות חייך אלינו בנעימות שוטר המשטרה הצבאית ואחריו הגיע המפקד וסילק אותנו משם. הבחנו שכמעט כל רשתות המתכת המכסות את הביוב באזור החנייה הוסר על ידי גנבים והבורות שנשארו פעורים ומסוכנים. התקרבנו לשורת המבנים שבקצה השטח ומסתבר שאלו ריכוזים של תאי דואר של דואר ישראל.הגענו לביר נבאללה דרך בית חנינא החדשה בדרך שיוצאת ממחסום רמות. נכנסנו במרכז הכפר לחנות חשמל ושמענו על המצב בכפר. מראה מדכא הם בתים גדולים ולא גמורים שנבנו לפני שנים אחדות כשהיתה פריחה של בנייה (גם בבית חנינא). אוכלוסיית הכפר מנתה 20.000 והתכווצה ל-11.000. אין כל עתיד וכל מי שיכול עוזב, בעיקר לארצות הברית. אדם שפגשנו בחנות, שהיה קבלן בירושלים ועכשיו מחוסר עבודה לקח אותנו למחסום שבמעבר מתחת לכביש 443. שורת מכוניות ארוכה עמדה בדרך מרמאללה כדי לעבור לבית חנינא החדשה ומשם לחצות את כביש רמות כדי להגיע לבידו. בינתיים החשיך לגמרי וחזרנו.