א-ראם, קלנדיה ובית נבאללה

אר-רם, קלנדיה, ביר-נבאללה, יום ראשון, ה-22 באוקטובר 2006, משמרת אחה"צ. יום אחרון לצום הרמאדאן.משקיפות: פיליס ו. תמר פ.מחסום אר-רם:בשעה 3.00, בדרכנו דרך המחסום ההולך ומאבד את בכורתו והאמור בקרוב להיסגר לחלוטין, ראינו זוג מטופל ב-5 ילדים קטנים עומד במקום ע"י שוטרי מג"ב. משפחה זו תושבת חברון ביקשה לעבור למזרח ירושלים לבקר את אמה של האישה שהתאלמנה לפני 20 יום, הגבר הסכים עם מפקד המחסום שמאחר שבקשתו לאישור מעבר טרם נענתה, הם מנועים מלהמשיך בדרכם, אך ביקש את החייל להבין את מצבם – החג, הצום והעובדה שהם בדרך מאז השעה 10.00. מפקד המחסום הרהר לרגע קל ולהפתעתנו השיב:"תעברו, אבל רק הפעם". מחסום קלנדיה: מערכת האינטרקום והלחצנים בכל מתחם המחסום אינה פועלת ולחלוטין לא ניתן לתקשר עם החיילים היושבים בעמדותיהם!!!!!!כשהגענו למקום פעל הבידוק במסלול מספר 4 וכ20 אנשים חיכו לתורם לפני הקרוסלות. דקות ספורות אח"כ, בשעה 3.20 נשמעה הודעה במערכת הכריזה שגם מסלול מספר 1 נפתח, אנשים רבים מיהרו בריצה לעבר מסלול זה, אישה שהגיעה ראשונה אמנם עברה, אלא שאז נסגר המסלול ושוב ניכרה מהומה כשהאנשים מיהרו לתפוס את תורם לפני מסלול 4. מאוחר יותר חזר הסיפור על עצמו, טלפנו לחנן- מפקד יחידת המעברים שבא למקום בחברת אולג - נציג המת"ק - במחסום (מחליפו של דני) וחייל מאבטח- שסיפר שהוא נוהג לקרא את הדוחות שלנו. חנן דרש מחייליו לזרז את תהליך הבידוק ואמנם בעת שהותו במקום התפוגג הלחץ והזרימה היתה מהירה וללא בעיות. עברנו למת"ק, בשעה 3.45 הודיעו מתוך המשרדים שהמת"ק נסגר, שוב היינו צריכות לספר לעובדי המקום דרך האינטרקום (פה הוא עובד) על נהלי העבודה במקום: עד השעה 4.00 אנשים עוברים לרחבת ההמתנה ויש לטפל בבקשתם עד שהאחרון שביניהם מתקבל. אחרי השעה 4.00, ביציאה, ניגש אל פיליס אדם תושב חברון וסיפר שבנו בן ה-16, שרק בימים האחרונים קיבל ת.ז. נסע ביום השישי האחרון ללא ידיעת הוריו לירושלים להתפלל במסגד אל-אקצה, הנער נתפס ע"י המשטרה ותעודתו נלקחה. מאז הבקר, האב מכתת רגליו בחיפושים אחרי התעודה. פיליס לקחה את הפרטים לשם המשך טיפול. נער רכוב על אופניים ביקש לעבור במחסום- החיילת בעמדה הראשונה הודיעה לו שיוכל לעבור ללא אופניו, הנער ניסה את מעבר הרכבים וגם שם סורב והוא שב למחסום להולכי הרגל. שוב צעקה לעברו החיילת שהיא לא תפתח למענו את השער. התערבתי למענו בפנטומימה ומתוך תקוה שהחיילת כבר למדה לקרא שפתיים וטענתי שכמו שמעבירים עגלות ומטענים יש להעביר את הנער ואופניו. פניתי בנושא גם למוקד ההומניטארי, אריאל הבטיח לברר. בינתיים גם החיילת טלפנה למי שמצאה לנכון ואיפשרה לנער על אופניו לעבור. מחסום ביר-נבאללה/מרקם-חיים:הגענו למקום בשעה 5.00, אחרוני הרכבים מיהרו לדרכם לשבור את הצום ללא בעיות או עיכובים.