אבו דיס

12:30 - 9:30

אין דבר כזה "משמרת שקטה" או "לא היו אירועים חריגים", כשהכיבוש נמשך: העובדה שחיי היוםיום משתבשים, שאנשים חווים התעללות והשפלה, שהם חיים בפחד מתמיד, כלואים בין חומות וגדרות תיל, שחופש התנועה נמנע מהם וכך גם גישה למקום עבודה, למשפחה, לחברים, לשירותים סוציאלים, לחינוך ולטיפול רפואי - העובדה הזו הופכת לנורמה. האם ניתן באמת לכנות זאת "משמרת שקטה"? עבודות על חומת אבו-דיס המובלעת אבו-דיס/עזרייה מוקפת מחסומים וכבישים אסורים לפלסטינים. החומה האיומה מתקדמת עוד ועוד ובקרוב לא יישאר כל פתח, כך שנקודת המעבר היחידה לירושלים - על בתי-החולים שבה, מסגדיה ואפשרויות התעסוקה שבה - תהיה בסופו של דבר טרמינל זיתים ב- א-זעים. הטרמינל הזה רחוק, סטרילי ופתוח לבעלי תעודות כחולות ואישורים מיוחדים בלבד.יחד עם זאת למרות הנוכחות המאסיבית של מג"ב בסביבה ובתוך המובלעת הזו (כנראה דווקא בגללה) נדמה שיש מחסור ניכר בהקפדה על החוק בתוך עזרייה, לפי דברי התושבים ששוחחנו איתם - אין כל יישום של החוק על מנת להגן על אזרחים שומרי חוק, לא מצד משטרת ישראל ולא מצד המשטרה הפלסטינית. לעומת זאת פשע והפרת חוק - מעבירות תנועה ועד לגניבה ושוד - מתרחשים באין מפריע. בחנו את המשך הבנייה של החומה באבו-דיס, החל מה"שער החדש" שננעל בגדרות תיל - זהו מצב זמני עד שתבוא חומת ה- 8 מטר גובה, ככל הנראה בקרוב. בשער המתכתי שליד ה"שער החדש" פגשנו אישה איטלקיה שעובדת עבור גוף לא ממשלתי מעבר לשער הזה. ברשותה היה מפתח לשער והיא נתנו לנו להציץ היכן נבנית החומה - היסודות כבר הונחו. המשרד שלה יהיה בצדה המזרחי של החומה. הרב- קומות שלידה (עדיין בבנייה ולא מאוכלס במלואו) לעומת זאת יהיה בצדה המערבי של החומה - ראינו שם שומרים שכירים.התקדמנו לשער מתכתי נוסף, אל עבר בית בעל שלוש וחצי קומות מאחורי הבניין הרב-קומתי, וביקשנו דרך האינטרקום לדבר עם אחד הדיירים שאכן הכניס אותנו והראה לנו איך החומה נבנית ממש מול האף שלהם - כשנותר רווח של שניים-שלושה מטר בין חזית הבית לבין החומה בגובה 8 מטר. השטח הזה יהיה מחוץ לתחום עבור הדיירים: הוא ישמש לצבא לצורך גישה ושמירה. החומה תתקדם בזווית של 90 מעלות, ותמשיך להאורך הגדר האחורית של הבניין. בצד אחר של הבניין נמצא כבר קיר תמיכה, בגלל תנאי השטח, כך שהבית שלהם יהיה מוקף בחומות בגובה הבניין כמעט, משלושה צדדים. הצד ה"פתוח" הוא הצד הפונה אל הבניין רב-הקומות. הגישה תתבצע דרך שביל מאחורי בניין זה.גם הבית שלהם יהיה בצד המערבי - שכחנו לשאול אותו אם יש לו תעודה כחולה - כי אם אין לו תעודה כזו, הוא ושאר הדיירים שאינם בעלי תעודה כחולה, יהפכו להיות "שוהים בלתי חוקיים בעל כורחם", אסירים בביתם הם, והברירה היחידה עבורם תהיה בסופו של דבר לעבור לצד הפלסטיני.לחומה הזו פינות משונות - יש לפחות ארבע פניות בזווית של 90 מעלות מאחורי הבתים, על מנת לחבר בין ה"שער החדש" ל"פשפש". אין כאן הגיון רב אך מי מחפש הגיון בנושא החומה. בקטע האחרון, לפני שהיא מגיעה לפשפש, נמצאו כפי שדווח בעבר, מערות, כנראה מתקופתו של לזרוס. זו ביתניה הקדומה. לכן הופסקה הבנייה בפקודת מחלקת העתיקות, או אולי בפקודת הכנסייה הקאתולית? בכל מקרה החפירות נותרו ללא כל כיסוי וכל אמצעי זהירות בחצרות הדיירים. הקורבן הראשון היה סוס ערבי גזעי בעל ערך רב. צפינו בקבורתו, לא הרחק מהמערות.יש לציין שקיים מכלול מעניין של מערות בחצר המנזר, שם אמורה החומה לעבור כדי להתחבר לחלק שכבר נבנה מאחורי חצר המנזר. נחפרה תעלה בניצב לכביש עפר שלאורח החלק הבנוי של החומה (ניתן לגשת אליו דרך פרוזדור בית פאדג') - לא ברור אם מטרתה למנוע ממכוניות לנסוע לשם, או אם היא תהווה יסוד להמשך בניית החומה? הפשפש שני חיילים חמושים, גבר ואישה, ושוטר מג"ב, עומדים בצומת, מרחק מה מהחומה, מגובים בג'יפ ושוטרים נוספים. יש סגר נאמר לנו - אנשים בעלי אישורי עבודה ומסחר אינם מורשים להיכנס לתוך ירושלים. למרות זאת רוב הפלסטינים עוברים, רבים מהם ללא בדיקה - והבדיקה נראית מקרית. קרוב לשעת התפילה, בין 10:30 ל- 11:00 עוברים כמאה איש, בקבוצות קטנות. שני גברים מלווים ילדים קטנים נעצרים. אחד מהם מנסה את מזלו במקום אחר, השני עובר אחרי שהג'יפ עוזב.יש בלבול באשר לגיל שבו מעבירים אנשים ללא אישור, כמחווה למתפללים ביום שישי. לדעת החיילים מדובר בגיל 55 . פונה אלינו גבר בן 53 . הוא מחזיק באישור עבודה אך לא התאפשר לו לעבור. אנחנו מתקשרות לאלי ג. שמגיב בפליאה ומבטיח לטפל בעניין. בינתיים האיש נעלם ועד כמה שהצלחנו לברר, אלי ג. לא התקשר לשוטר מג"ב במקום. סוואחרה/הקונטיינר הבדיקה הרבה יותר קפדנית השבוע, כמעט כל התעודות נבדקות, אבל יחסית מהר. יש תורים של מכוניות, קרוב ל- 15 או 20 אבל כולם עוברים, כולל אמבולנס.