א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום א' 4.11.07, אחה"צ

א ראס, גו'ברה, ענבתא, עזון, קלקיליה  

תקציר
העמידות של הפלשתינאים תחת הכיבוש לא מפסיקה להפתיע אותנו כשאנו יוצאות שבוע אחר שבוע לשטחים הכבושים. ממחסום למחסום, אנו מקשיבות לאלו שאנו מכירות משכבר הימים  ולאלו שהכרנו זה עתה. 'צומוד' היכולת לעמוד איתנים נוכח כל הקשיים היא רק אחת מהתכונות שמאפשרות לפלשתינאים להמשיך הלאה. זה מה שעוזר לאבו ח'אטם ומשפחתו להתגבר על הקשיים שנערמים בגלל המחסור באפשרויות להשתכר, יכולת שממשהו נסבל דעכה לכלום במהלך הזמן. זה עוזר, לנהגים שעוברים את המחסום בענבתא, להתמודד עם השרירותיות שבה עוצרים לא עוצרים, בודרים לא בודקים. נראה שזה עוזר גם לרוב הפלשתינאים להיות סבלניים ומנומסים ללא גבול. רבים, כמו עובדי עיריית טול כרם שמזרימים חשמל לישוב התפר גו'ברה, אף  עולזים לנוכח הקשיים האימתניים. 

שער 753 - 1300  החיילים בתפקיד אומרים לנו 'בלי תמונות בבקשה' ומביעים ספק בקשר להמצאותנו שם ובאם מותר לנו לעבור את מחסום הבטחון לא-ראס. מה שכן הם בטוחים באשר לעיכוב אדם צעיר, שיושב על אבן ואומר לנו 'אין בעיה, יהיה בסדר'.

א-ראס
החיילים מנומסים כאן, 'מה פעמיים ביום?' אין כמעט רכבים שעוברים אבל חלק מתאי המטען נבדקים- ראנדומאלית.

כפר גו'ברה
זהו ישוב כפר תפר, בשטח הפקר- לא תחת הרשות הפלשתינאית ולא בשטח ישראל, אלא אם כן נוח הדבר, מסיבות בטחוניות'. ברור שלא נוח לישראל לספק חשמל לתושבי קו תפר אלו. זה נעשה לבסוף ע'י עובדי עריית טול כרם: משאית שנושאת את סמל העיריה של טול כרם, נעמדת בצד ושני פועלים משחילים קו מתח דק בין שני עמודים בצד המזרחי של הכביש. יש להם זמן לעצור ולספר לנו שאפילו לאבו ח'אטם יהיה חשמל בעוד מספר ימים! 

ענבתא - 1340
כשאנו מגיעות התנועה זורמת לשני הכיוונים. שלושה חיילים מוצבים בשלוש העמדות במחסום.   חמש דקות אח'כ, מכוניות פלשתינאיות, אל לא אלו עם לוחית רישוי ישראליות, נעצרות ומתוחקרות כך שהתור מטול כרם מתחיל מיד לגדול.

1350
מונית צהובה נעצרת, מתפתח ויכוח עם מפקד המחסום, אם הויכוח קצר והמונית ממשיכה בדרכה.

1352
משאית עם לוחית רישוי ישראלית נעצרת: שני חיילים נעמדים משני צידיה ואז גם היא ממשיכה בדרכה.

1355
 אנו מתקרבות אל המחסום ואחד החיילים מסב את תשומת הלב אלינו ע'י כך שהוא קורא לאחד מהחיילים בעמדה אחרת. בעודנו הופכות לנושא לדיון במקום לעוד חלק מהתנועה במחסום,  אנו מתכוונות לעזוב והאמר מתקרב עם ארוחת צהריים לחיילים.

1615
ליד קדומים
תנועה מרובה על הכביש ממערב. כשאנו מתקרבות לסיבוב בכביש ליד ,'התנחלות' הגבעות  אנו רואות רכב משטרתי גדול, שתי מכוניות משטרה בצד הצפוני של הכביש, מספר מכוניות משטרה כחולות ובמעלה שמוביל לבית  שימעל ( היכן שצעיר מתנחל התיישב לו) שני ג'יפים של משמר הגבול ושוטרים. אולי בדיוק היה פינוי? אנו נזכרות שקונדוליסה רייס מבקרת בירושלים היום!

עזון
הכפר נותר מכותר. גושי בטון ענקיים מונחים כמו קוביות של ילדים חוסמים את הגישה, מותירים רווחים, שאף אחד מהם אינו מספיק למעבר רכב. במקום זה מוניות ומכוניות יוצאים ונכנסים מהכפר במרחק של ק'מ נוסף מערבה. כמו שראינו בעבר, ובטח בעוד שבוע שבועיים תהיה שוב חזרה על מה שראינו בעבר.

קלקיליה -1715
עכשיו כמעט חושך מוחלט ויש תור בלתי נגמר של מכוניות, כמעט עד הכביש הראשי. קשה להכנס למגרש החניה אבל כולם סבלניים אם כי אנו מגלות שאנשים כבר מחכים שעה! בתחנת הבידוק אחד מחיילי מג'ב מדבר בטלפון ונראה שהוא מתרגש ולחוץ. הבידוק מהיר. הבעיה היא בעיקר עם המשאיות הגדולות מדי לכל כביש שהוא, ובפרט זה שהינו, או היה פעם, שביל כפרי צר.     

נהגים של רכבים עם לוחיות זיהוי ישראליות אך ללא אישור מעבר מתווכחים עם משטרת הגבולות. 'אני לא עושה טובה לאף אחד, אני לובש מדים'. ומיד לאחר מכן המחזה הישראלי המוכר של צעקות.

מכולת דלק, בדרכה, אנו מניחות, להטמן מתחת לתחנת דלק, באורך של כ-15 עדד 28 מטרים, נישאת על משאית ישראלית מגיעה סוף סוף למחסום אם לנהג אין אישור לרכב. שוב צעקות וגי'פ  של משטרה כחולה מצטרף לגי'פים של משמר הגבול. חייל אחד אומר לשני שאסור שרכבים ומשאיות יגיעו לעמדת הבידוק. שוטר משטרה כחולה וחייל אחד מתחילים לבדוק שלרכבים יש אישורים מתאימים לפני שמגיעים לאיזור בידוק וכן עוזרים לרכבים ומשאיות לעקוף את המיכלית. יש יעול במצב. כמה דקות לאחר מכן דוקרנים מוסרים מהכביש ע'מ שהמפלצת תוכל להחנות ליד המחסום. אבל עוד משאיות צריכות להסתובב במקום הצר והבלגן נמשך.

1730-1800
בידוק תאי מטען של פלשתינאים מתחיל, חמישה חיילים עובדים. הולכי רגל לכוון קלקיליה גם הם מעוכבים לבדיקה שגרתית של תעודות זהות ( אם כי החיילים בקושי מסתכלים על התעודות שאספו). מגיע האמר ועובר לתחילת התור של רכבים לבידוק. הוא נושא שתיה לחיילים שעוצרים להפסקת קולה.
'אל תדאגו' אומר פלשתינאי שעובר על פנינו 'הכל יהיה בסדר' (צומוד) ! נהגי משאיות עליזים אומרים לנו שחיכו רק 20 דקות (עוד 'צומוד') והתהלוכה לעבר קלקיליה עוד נמשכת עד אין קץ.