בית איבא בדיקה איטית ועיכוב פלסטינים כעונש על התגודדות בתור

13:30 – בענבתא מחסום דרכים ותור ארוך של מכוניות ללא תזוזה. אנשים ממתינים כחצי שעה. למרבה הפלא התור התחיל לזוז כאשר הגענו לעמדת החיילים. חייל אחד הסביר: "מחסום דרכים חייב להיות כאן. הטרוריסטים יעבירו אמל"ח ממקום למקום אם לא נבדוק", ובכך הביע את עמדת רוב הציבור.

בית איבא 14:30 - באזור המוניות מהומה איומה.במחסום החיילים ידידותיים והתנועה זורמת. חזרנו לאזור המוניות.
ת', המפקד הסדיסט, הגיע בג'יפ במהירות שיא רודף אחרי כל מי שבדרכו. הוא דרש מהנהג שלנו שיזיז את הרכב, המשיך לכמה דקות לפזר איומים סביבו ואז נכנס לג'יפ ויצא בדהרה מהמקום משאיר אחריו ענן אבק.
במחסום הכל התנהל ביעילות. סטודנטים רבים עברו, אמהות וילדים, גברים מבוגרים. חייל שאל אותנו האם אנו לא מפחדות.
ממה? "מפלסטיני עם סכין" השיב, והראה לנו סכין ישנה וגדולה שמישהו לטענתו ניסה לדקור אותו בה. אין לנו כל דרך לאמת את סיפורו ואנו מרגיעות אותו שאנו לא מפחדות.
15:30 - אנשים עוברים ואנו תוהות על הבזבוז של זמנם של הפלסטינים, הכסף שהושקע במחסום ושנותיהם היפות ביותר של החיילים הצעירים.
במתחם המוניות חזר הבלגן הרגיל, פחות או יותר.
16:00 - בעמדת המעוכבים מיודעינו הכנר ויסאם בדרכו הביתה מהאוניברסיטה. יש לו כרטיס המאשר שהוא מנגן בתזמורת של קשת איילון בגליל. מדוע מעכבים אותו? דיברנו עם מפקד המחסום. הוא אפילו לא נבדק, תעודת הזהות שלו היתה בכיסו של המפקד ג'. ויסאם שמר על קור רוח ונראה אפילו משועשע. לאחר כחצי שעה הוחזרה לו תעודתו והוא הלך לדרכו.
16:15 - תור הגברים גובר, אנשים חוזרים מעבודתם. כמה אוטובוסים משכם הגיעו יחד. העומס על הקרוסלות ניכר, החיילים מתחילים לצעוק על האנשים ללכת אחורה. שני חיילים בודקים תעודות ושניים עומדים, צועקים ודוחפים אותם לאחור. מפקד המחסום ה"חייכן" אומר לנו בשקט, "לפעמים זו קייטנה", ומסתלק במעלה המדרגות לכוון המוצב.
התור נעצר לחלוטין ואיש לא הורשה לעבור.
החיילים עמדו וצעקו על האנשים ללכת לאחור, המפקד לא נראה בשום מקום ובינתיים אנשים המשיכו להגיע והלחץ גבר. ברור שהם נענשו בגלל שרצו ללכת הביתה. נשמעו צעקות משני הצדדים.
החיילים היו עסוקים בלשלוח אחורנית את כל מי שניסה להתקדם בדחיפות. אלה שבתוך עמדות הבדיקה לא עשו כלום!
האם ייתכן שמפקד המחסום נתן הוראה לעצור את המעבר?
16:50 - התחילו הבדיקות "אחד, אחד" בקצב איטי. רק שני חיילים בדקו תעודות וארבעה עמדו וצעקו על הקהל ושלחו את הדוחפים לסוף התור. התקשרנו לכל הגורמים, אלא שאיש לא היה זמין. לבסוף ענה דובר צה"ל פיקוד מרכז והבטיח להעביר את תיאור המצב לחטיבה.
17:00 - לפתע הגיע ג', מפקד המחסום, עם חיילים נוספים, חצי שעה לאחר שעזב! עמדות הבדיקה תוגברו. שלושה חיילים עדיין שמרו על הסדר בקרוסלות, התורים החלו לזוז והקהל נרגע.
מפקד המחסום אומר לנו, "אתן רואות, הם מתנהגים כמו חיות". אמרנו שכמובן שהם כועסים, לא מאפשרים להם לעבור. "זה מפני שהם השתוללו במחסום והכל קרה בשלוש הדקות שהלכתי להביא תגבורת". שלוש דקות? אנו רשמנו הכל במדויק ואתה נעדרת חצי שעה! "אתן יכולות לקחת את הפרוטוקול שלכן לבית משפט", אמר צוחק, והסתלק.
עונש קולקטיבי בגלל הרצון ללכת הביתה.
17:30 - סטודנטית ישראלית פלסטינית הלומדת בשכם עוכבה עד בואה של המשטרה. צעיר צולע עם קרסול חבוש מבקש להיכנס לשכם לטיפול בפציעה ומעוכב בגלל שלא עמד יפה בתור.
ג' אומר, "שיחכה". תעודת הזהות שלו "בכיס שלי". האם זה לא מנוגד לנוהלים?
17:45- משוחררים המעוכבים. מספר קטן של אנשים עדיין עוברים בשני הכיוונים. המחסום שקט.אנו ממתינות לראות מה יעלה בגורלה של הסטודנטית הישראלית. חברה מנסה לשכנע את המפקד לשחרר אותה, כי תפסיד את ההסעה האחרונה לקלקיליה, והוא מסביר שהזמין משטרה וזה מחוץ לסמכותו.
18:25 - מגיעה משטרה, ולאחר חקירה נפתח לה תיק פלילי ונאמר לה שבפעם הבאה שתיתפס נכנסת לשכם היא תיעצר, יוגש נגדה כתב אישום והיא תועמד לדין. הצענו לה לנסוע אתנו אבל היא העדיפה מונית פלסטינית עד קלקיליה, משם יאספו אותה הוריה לביתם.
19:00 - עזבנו.