אבו דיס (הפשפש)
נסענו לוואדי נאר . חששנו לפגוש שוב את נציג המת"ק שהיה במחסום בשבוע שעבר. למזלנו פגשנו את מי שכבר היה במחסום בפעמים הקודמות , והוא לא אדם אגרסיבי . מיד הייתה הרגשה שהדברים מתקדמים בקלות והמפקד גם דיבר עם המעוכבים בסככה , והם שוחררו לדרכם זמן קצר לאחר שנלקחו מהם התעודות .
תנועת המוניות במחסום זורמת והבדיקה הרנדומלית של התעודות מציגה את הבעיות שהיא גורמת לנוסעים בעלי תעודות ישראליות, הנאלצים למצוא פיתרון אחר .
פגשנו שתי חיילות חדשות בוואדי נאר ואנחנו מקוות להכיר אותן יותר. הן הביטו בנו בתדהמה ולא האמינו שאנחנו לא מבועתות מצומררות ומשותקות מפחד כשאנחנו מגיעות למחסום. דיברנו עם בעל הקפה/מסעדה החדשה במקום והוא ציין שהימים האחרונים רגועים .יחד עם זה החוקים ברורים וחד-משמעיים, וכך, האנשים הגרים ממש ליד המחסום לא הורשו להעביר את הקניות מאונר"א: שקי קמח, סוכר ושמן. הם נאלצו להעמיס הכול על חמור שעשה את הדרך מספר פעמים! כל זה כדאגה נוספת לתושבי קידר. נראה אם נוכל לעזור במשהו בפעם הבאה.