מגרש הרוסים, ירושלים - יידוי אבנים, הארכת מעצר

Observers:

רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)

Nov-23-2015

Morning

השופט: יאיר לחן (מילואים)

חוקר המשטרה: זיד אקטיש

הסנגורים: פיראס סבאח, ג'אד קדמני, חליל זאהר, טארק ברגות, עמר יאסין

7 תיקים לדיון. 3 מהם של מנועי מפגש עם עורך דין.

השופט לחן החליט שיטפלו בתיקים של מנועים ברצף, ואחר כך יזמינו את העצורים.

אחרי הדיון בין הסנגורים לחוקר התבקשנו לצאת מהאולם, לקראת החלק שבו העצורים המנועים מתוחקרים על ידי השופט ללא נוכחות הסנגורים.

לא הכרנו את השופט מדיונים קודמים והחלטנו להציג בפניו את המסמך של קדם-בג"ץ, שבו ממליצים לאפשר לעין אזרחית להיות נוכחת בדיון שבו מופיע העצור.

הצגנו.

השופט לחן אמר: סליחה, אני לא יכול לאפשר לכן להישאר באולם, כי אין החלטת בג"ץ אלא המלצה. חוץ מזה, החוקר – כלומר המדינה – לא מסכימה. [כלומר: מי אני? רק שופט (!). שופט לא אמור להחליט.... המדינה לא מסכימה.]

יצאנו באכזבה מלאה.

תאופיק רפיק תאופיק חראז, ת"ז 914509237

מיוצג על ידי עו"ד עמר יאסין.

הדיון מתנהל ללא נוכחות העצור. זו הארכת המעצר הרביעית. מאז שנעצר, תאופיק מנוע מפגש עם עורך דין.

הסנגור יאסין מנסה מאוד לקבל פירורי מידע על העצור, שאותו עדיין לא הכיר, ועליו הוא רוצה לדעת הכול; אבל החוקר מפנה בעקשנות לדוח הסודי.

ידוע שמבקשים 15 ימים נוספים של חקירה (הארכה רביעית!) ובשלב זה הוא נחקר על חברות בארגון עוין ועל פעילות נגד ביטחון האזור.

יתר פרטי המידע – בדוח הסודי.

מג'ד עזאת עבדאללה צלחיה, ת"ז 85020927

מנוע מפגש עם עורך דין. מיוצג על ידי עו"ד טארק ברגות וג'אד קדמני.

מבקשים 15 ימי הארכה נוספים. זו ההארכה השנייה. המניעה התחילה כמה שעות אחרי מעצרו.

הסנגור מתעקש על מה שנראה כפרטים קטנים, אבל הם חשובים: באיזו שעה נעצר? איפה? ממתי הוא מנוע?

החשדות: פעילות נגד ביטחון האזור. ברגות מבקש יתר פירוט על החשדות, ופונה בבקשה זו לשופט. השופט עונה: "בשלב זה אינני מתיר תשובה לשאלת פירוט החשדות".

משאלות הסנגור למדנו שאשתו של העצור התבקשה להופיע לחקירה. (החוקר מפנה לדוח הסודי.)

ש: למה הזמנתם את אשתו לחקירה? האם זה סוג של לחץ?

ת: לא אוכל לפרט, אנחנו לא משתמשים בשיטות אלה (של לחץ).

ש: האם נכון שהוא פצוע?

ת: מופיע בתיק החקירה.

ש: האם הוא חשוד בפיגוע ירי?

ת: לא אוכל לפרט.

ש: האם הוא משתף פעולה?

ת: קושר את עצמו.

ש: אז למה הוא מנוע?

ת: לא בסמכותי לענות.

ש: האם יש אישור לחקירת צורך?

ת: לא יודע מה זה.

'חקירת צורך'. זו חקירה שבמהלכה מכים ומענים 'לפי הצורך' כדי לחלץ מהנחקרים מידע.

'חקירת צורך' מתנהלת באישור הממונים. ככל שהבנו, זה ניסוח אחר למונח "לחץ פיזי מתון" בחקירה.

ב-6 בספטמבר 1999 פרסם בג"ץ את פסק דינו במספר עתירות, כנגד מדינת ישראל והשב"כ, לאסור על השימוש בשיטות חקירה המהוות התעללות אסורה ואף עינויים. פסק הדין שינה את המצב המשפטי ששרר עד אז בישראל בשאלת סמכויותיו של השב"כ בחקירת חשודים בפעילות טרור.
מסקנתו המרכזית של בג"ץ הייתה, כי אין לשב"כ סמכות חוקית להשתמש באמצעי חקירה פיזיים, החורגים מכללי החקירה "הסבירה וההוגנת", וגורמים סבל לנחקר. למרות זאת קבע בג"ץ כי חוקרי שב"כ שחרגו מסמכותם והשתמשו בלחץ פיזי, לא יישאו באחריות פלילית אם יתברר בדיעבד שהדבר נעשה ב"נסיבות המתאימות".
בשנים שעברו מאז ניתן פסק הדין, במקום להפסיק את מנהג העינויים הבלתי חוקי, הונהג בשב"כ נוהל "חקירת צורך": נוהל המהווה, למעשה, אישור אפריורי לחוקרים לנקוט אמצעי חקירה פיזיים, חריגים ובלתי חוקיים אשר נפסלו בפסק הדין.

בסיכומו מבקש עו"ד ברגות מהשופט לחן להפעיל ביקורת שיפוטית כשיקבל החלטה אחרי פגישה עם העצור.

לואי פיצל חסן השלמון, ת"ז 921663175

מנוע מפגש עם עורך דין.

נעצר ב-21.11. מנוע עד ה 24.11.

סנגורו: עו"ד פיראס סבאח

מבקשים 15 ימים נוספים של חקירה.

ש: תפרט את החשדות.

ת: לא יכול.

ש: האם נחקר על חשדות אלה?

ת: כן, בשב"כ. מספר פעמים. לא על ידי המשטרה. 8 פעמים.

ש: ב-3 ימים? נחקר חקירת רצף?

ת: לא יודע.