אבו דיס (הפשפש)
הגענו לאבו-דיס ב-06:30. המקום היה שקט מאוד, כמעט נטוש. אנשים כמעט לא נראו, ומכוניות נסעו בכביש הסמוך לחומה (עוטף ירושלים). תחילה פנינו לקמפוס, שם ראינו את ג'יפ משמר הגבול והשוטרים האורבים לפלסטינים שמגיעים מהוואדי. לא היו שום מעוכבים
. עלינו לעבר הפישפש (פתח המעבר להולכי רגל, שדרכו עוברים תלמידים ובעלי רשיונות מעבר). עברנו לצד השני. נאמר לנו שיש נשים מעוכבות בכנסייה שמעל הפישפש, והפלסטינים טענו שלא מתייחסים אליהן כיאות. נכנסו לכנסייה (למנזר) - שם מצאנו כ-10 נשים ו-3 גברים ועמם 2 שוטרי מג"ב. תחילה סירבו השוטרים לדבר אתנו והורו לנו להסתלק. הם עצרו לא רק אנשים בלי אישורים, אלא גם כאלה שהיו בידיהם אישורים - אותם "הענישו" על שלא עברו דרך השער הרשמי, אלא דרך המנזר.מספר המעוכבים עלה לכעשרים בני אדם. התקשרנו לקצין האחראי. שוטרי מג"ב לא התעללו בנשים - הם עצרו אותן, ואחר כך החלו לשחרר אותן טיפין טיפין. חלקנו לנשים את כרטיסי המידע עם מספרי הטלפון של המוקד להגנת הפרט. אחד השוטרים אמר לנו שצוות של מסוקים מעדכן אותם היכן לארוב למסיגי הגבול. נמסרו לנו שתי גרסאות סותרות: שוטר מג"ב במנזר טען שיש סגר בתוקף, ושוטר במורד הכביש שליד השער אמר שהמצב "כרגיל" ושאין שום סגר. עזבנו את המקום ב-08:30.