אבו דיס (הפשפש)

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
נועה ש, מרה ו-סי, אילנה ד (מדווחת)
Mar-21-2004
|
Morning

06:30 לאורך כל הדרך - החומות, הר הזיתים, ליד תחנת הדלק ועד למלון אין מג"ב ואין רכב ביטחון. מאחורי המלון עוברים פועלים פלסטיניים בחופשיות במקום מצר שם עדיין אין חומה. נועה הנהגת שלנו, בעלת יוזמה והרפתקנית, מחליטה לנסות את הכביש של הבולדוזרים בצד המערבי של החומה וכך לחסוך את הדרך הארוכה מסביב. אחרי כמה דקות השארנו מאחורינו את השטח המאוכלס של אבו דיס והחומה הפכה לגדר שהורדה בכמה מקומות. בצד המערבי של החומה יש כבר התחלה של גינון. אחרי אבו דיס פנינו שמאלה ונכנסנו לסוואחרה. מייד איבדנו את הדרך בסימטאות הצרות עד שמצאנו את הדרך לאוניברסיטה. אז גילינו שהיינו יכולים להמשיך בדרך עד מעבר למגרש הכדורגל של האוניברסיטה (בסך הכל 8 דקות במקום לנסוע מסביב).היו כ-12 מעוכביםinfo-icon בסוואחרה. הם ניסו לעבור מסביב, לדבריו של מג"בניק מבוגר, ידידותי ומקצועי. מאידך, הפלסטינים טענו ששלושה מהם אומנם עלו מהוואדי בדרך לא דרך, אך לשאר יש אישורים ברי תוקף שהוצאו מטרנזיט על ידי חייל שכבר עזב את המקום. הסברנו זאת למפקד ששירת שנתיים וחצי בא-ראם וידע את תפקידו היטב. הוא היה מאוד נעים הליכות ומנומס בשיחה איתנו. כשמכונית אחת נעצרה במחסום לבדיקה, חייל אחד קם באמצע ארוחת הבוקר שלו כדי לתת למכונית ממתינה לעבור במסלול הנגדי כדי לזרז עניינים. אנחנו נשארנו המומות!שוטר כחול אמר שלמרות שיש לו גישה ישירה למחשב, הוא לא יכול להתערב אחרי ששמות המעוכבים ניתנו כבר למג"ב ואין דרך לזירוז עניינים. הפלסטינים התלוננו שיאחרו לעבודה מאחר שהם כבר במחסום שעה. החיילים טענו שהם נמצאים שם רק שלושת רבעי שעה. אחרי כמה דקות כולם השתחררו חוץ משלושה. אנחנו נתנו להם כרטיסי מוקד כי חששנו שהם יהיו בצרות משום שניסו לעקוף את המחסום.בינתיים גדל התור מכיוון בית לחם. רבים מהנוסעים פשוט ירדו מהמוניות ועשו את דרכם ברגל לצד השני כדי להמשיך הלאה. כל הולכי הרגל עברו בלי בעיות.חזרנו לאבו דיס. בתחנת הדלק מצאנו שוטרי מג"ב ו-18 מעוכבים . מעבר לכביש היו ארבע מורות, אחד מהן מנהלת. המורות היו לחוצות בגלל "יום האם" והיה עליהם להתכונן לחגיגות. כולם סיפרו שהם נתפסו בשטח המנזר שליד הפישפש והם כבר מעוכבים למעלה משעה (היה כבר 08:00). המפקד לא רצה לדבר איתנו ואסר עלינו להתקרב. טלפנו למייק ודיווחנו לו. הוא בעיקר היה מודאג בקשר למורות והבטיח לחזור אלינו תוך דקות. המורות שוחררו תוך דקה ואנחנו עלינו לפישפש. המג"בניק שם איפשר מעבר רק לבעלי תעודות כחולות ואישורים, והחזיר את האחרים. היה זרם אנשים מהמנזר ואנחנו הלכנו לבדוק את המסלול שלהם. קל לעבור כי כל השערים פתוחים. המקום יפה, מטופח והכל מכוסה פרחי בר. גם שם החומה (לפחות החלק הקטן הנראה) מתקרבת בצורה מאיימת לפישפש.בשובנו לתחנת הדלק ראינו מספר פועלים ששוחררו, אחרים עדיין חיכו וכמה הועלו באותו רגע למכונית משטרה, כנראה לחקירה. שוב, השארנו כרטיסי מוקד.