אבו דיס (הפשפש)

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
ג'ודי א., ליטל, טליה א.ס
Mar-22-2004
|
Morning

לפני צאתנו שמענו על חיסולו של יאסין. התלבטנו, אך יצאנו בכל זאת, בחשש מסוים. 6:30 אבו-דיס. תחנת הדלק נטושה. בפישפש שלושה חיילי מג"ב, ללא ג'יפ, אוכפים סגרinfo-icon: רק תעודות כחולות נכנסים ומעט אחרים, בעיקר רופאים בעלי תעודות אחרות וכמובן תלמידים. בהתחלה החיילים רושמים פרטים של העוברים בעלי התעודות הכחולות, אך אח"כ הם מעבירים ללא רישום. אין מעוכביםinfo-icon, תור הממתינים קצר והמתחננים לעבור מסיבות שונות למרות הסגר מושבים ריקם. אחד החיילים גס ובוטה יותר .מתמחה בבית החולים סנט ג'ורג מסורב כניסה משום שאינו רופא. הוא עצמו מתקשר למת"ק ומדבר עם דליה בסה ואח"כ נותן לה לדבר עם מקסים המפקד. הוא אומר שאלה הוראותיו ועליה לבקש ממפקדו שיתקשר להתיר את המעבר. כשעזבנו עדיין חיכה המתלמד לתוצאות טיפולה.בתחילה אין מתח מיוחד, גם בצד השני של החומה בקרב התושבים הממתינים שם. לקראת 8:00 אנו חשות אי נוחות, מן המסגדים מושמעים טכסטים (שלצערי אינם מובנים לנו), אנשים מקשיבים לרדיו.מגיעים עוד חיילים ומביאים רובה רימונים ושכפצים.אנו עוזבות לכיוון המלון , צופות בחומה המתקדמת ופוגשות באיש הגר בבית המוקף עתה בחומה.בשל אי הוודאות ובעצתה של חנה שהתקשרה לדרוש בשלומנו אנו מחליטות לוותר הפעם על נסיעה לוואדי נאר. ב8:30 אנו עוזבות.