אל ח'דר, בית לחם (300)
מחסום בית לחם כ-52 מעוכבים
מהשכם בבוקר. ממתינים בישיבה ליד החומה. בדיקות השב"כ נאמר לנו מתחילות רק אחרי השעה 7:30 ואין מה לעשות. המתנו כחצי שעה תוך הויכוח המתמיד איפה נעמוד כדי לצפות במחסום. בשיחות שקיימנו עם כאלה שעברו את המחסום באופו מסודר נאמר לנו שהם המתינו בתור למעלה משעה. רובם עם תעודות כחולות העובדים בתוך ירושלים. לדבריהם היחס במחסום הוא רע ורק כשאנו נמצאות המגבניקים נמנעים מהערות והתבטאויות . איננו יכולות לעמוד בקרבת הבודקים וזה מקשה מאד על אפשרויותינו לצפות בנעשה. מחסום תקוע . מעט תנועת רכבים הזורמת לשני הצדדים. הבנו שאחרי הצהרים שם צפוף ואיטי מאד וכדאי אולי להוסיף משמרות בשעות אלה.פגשנו את הסמג"ד של האזור . שני אנשים מבוגרים מהכפר הסמוך פרדיס, ניסו לקבל חזרה ת.ז. של אחד מבניהם שנלקחה אתמול. חזרנו טלפונית אל הסמג"ד והוא אמר שיבדוק את הענין.התברר שאתמול הבחור התפרע במחסום בגלל שאחותו היתה מועכבת שם. עדיין זה לא הצדיק את אי החזרתה של התעודה. טלפנו שוב לסמג"ד ולאחר שעה לא קלה הופיע ג'יפ עם הסמ"פ שנתן לבחור (שבנתיים הגיע אף הוא למחסום )בחזרה את הכרטיס המגנטי שלו תוך שהוא קורע אותו לשניים. (עליו לפצ"ר)! חזרנו אל הסמג"ד שהבטיח שוב לטפל. החיילים במקום היו מאד נרגזים ולא ברור לנו אם הוא יקבל בחזרה את התעודה שלו. ומתי. (בשיחת טלפון מאוחרת יותר אמר הסמג"ד שהמ"פ טוען שלבחור לא היתה ת.ז. אלא רק כרטיס מגנטי) ????? חזרנו לבית לחם. מספר המעוכבים הגיע לכ-מאה. מספר טלפונים לספאדי עד שהתחלנו לראות טפטוף של שחרורים.דאגנו שהאנשים יקבלו מים. במקום הסתובב פקד ס' (שהודיע לנו שהוא קרוב של סאפדי) שפיקח על נתינת המים למעוכבים . לאט לאט התמעט מספרם. לקראת סיום, זכינו ב"הופעה" של נשים בירוק עם דגלים ושלטים שלא חסכו דברי נאצה מאתנו. צילמנו .