דרום הר חברון

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
נעמי ש', אילנה ל', חגית ב' (דווחה)
Mar-21-2004
|
Morning

 יצאנו ב06:30 מצומת שוקת. בדרך לאשכולות שתי ניידות כחולות – מחסום שמעה מאויש כרגיל. בדורה ואל פאוור הפילבוקס לא מאויש והתנועה זורמת. על כביש האפרטהיד להפתעתנו ראינו מעט מכוניות עם מספרי רשוי פלסטינים ועגלות עם חמור – הכיבוש מכריח את הפלסטינים לחזור לאמצעי התחבורה של המאה ה19. . הגענו לצומת הכבשים – יאטה – אזור תעשיה חברון בעשרה לשבע – ראינו שהתנועה בין המעברים זורמת -אבל באיטיות, וכעשרים פלסטינים ישובים על הסלעים בצד ומחכים. במקום שני כלי רכב של הצבא ולא אחד. לא נעצרנו (לא רצינו לשחק את ה"חתול והעכבר" ) וגם רצינו לדעת כמה זמן הפלסטינים יהיו מעוכביםinfo-icon שם. המשכנו לכיוון יאטה, שעל פי סיפורו הפלסטינים, לפעמים ישנם שם מחסומי פתע. נסענו בכביש מס 356 לכיוון יאטה – גם הוא כביש אפרטהיידinfo-icon וכל הכניסות אליו חסומות באבנים, תלוליות עפר וכ'ו.כניסה ליאטה כיתה של חיילים עם סגן איתי – שנראה מאוד לא מרוצה מבואנו והיה בהחלט זועף. ניסינו לתת לו את האגרת לשוטר ולחיל – הוא לקח ולא קרא, אולי יקרא בהעדרנו הכיתה מלווה בטנדר צבאי מספר 249364. חמושה, עוצרת כל רכב שעובר. במקום עומד צעיר פלסטיני כבן 17. לא חמוש לבוש בבלויי סחבות ואחד מהחיילים מכוון אליו את רובהו. החיילים מענישים אותו ויתנו לו ללכת בשמונה ." למה?"- אנחנו שואלות, והם – "כי הוא שיקר אותנו ועכשיו הוא בעונש". בשעה שמונה נשחרר אותו. החילים נראים כמגינים על עצמם כל הזמן ודרוכים מאוד. על מחסום WATCH הם עוד לא שמעולא היה נראה שנוכחותנו עוזרת במשהו וחזרנו לעשות סיור הגענו ליאטה וראינו את דרך העפר שהמוניות נוסעות בהן לכיוון חברון משם חזרנו לכביש 60 – נסענו עד הכניסה לקרית ארבע. משני צמתים בכיוון צפון הוסרה החסימה אל הכביש – אך לא נראתה תנועה. שתי מוניות עם מספר רישוי פלסטיני נראו על הכביש. חזרנו לצומת הכבשים - והפעם פגשנו את סגן סמי על טנדר צבאי. - ירדנו מהאוטו – ראינו פלסטיני ראשו מכוסה ועם אזיקים – לא בררנו מה הסיפור כי ברגע שסמי ראה אותנו הוא עצר את המעבר לפלסטינים. המעוכבים מהבוקר המשיכו לשבת שם – והמעבר ניתן רק לנשים או זקנים. כששאלנו את סמי למה הוא עצר את המעבר של הבודדים שעברו הוא ענה לנו בלשון הזאת : " הפלשתינאים מסוכנים ואני רוצה להגן עליכם , אם ניתן להם לעבור הם יירו בכם ואני לא לוקח על עצמי את הסיכון הזה." כששאלנו אותו מי נתן לו את ההוראה הוא ענה : " הרמטכל" - צלצלנו לדובר של תא"ל איזנקוט – ענה לנו חנן המחליף של אבשה. וצלצלנו למבצעים של החטיבה לורד שאמרה שתטפל בעניין. לא נשארנו לחכות כי חבל היה לנו על הפלסטינים שיעוכבו בגללנו וחשבנו שהפגישה עם המח"ט תהיה בקרוב והעניינים יסודרו. אנחנו לא נרפה ונצא שוב ביום שלישי . כשיצאנו משם ראינו חיילים בצידי הדרך מתצפתים עם רובים שלופים . בכלל הייתה היום תנועה יותר גדולה מהרגיל של חיילים. הארץ יפה וחרושה וירוקה - חורשים עם פרדות וחמורים - והמראה כל כך עצוב ומייאש .רשמה – חגית