ג'וברה (כפריאת)

'תלמידים בג'ובארה הכפר אישרו כי הילדים עוברים בשני אוטובוסים דרך המחסום (צעירים ב- 12:30 ובוגרים ב- 13:30). אכן ראינו את האוטובוסים עוברים. ב-14:00 עברה ברגל עוד קבוצת תלמידים מכיוון טול כרם לג'ובארה. הסעה חיכתה להם אחרי המחסום למרגלות הכפר. מעוכבים12 מעוכבים, חלקם מ- 07:00 או 08:00. מאמצים רבים וטלפונים למוקד ההומניטרי, למוקד להגנת הפרט ולקמיל מהמת"ק (ביום חופש) הניבו תוצאות חלקיות בלבד. כמחצית מהמעוכבים שוחררו ב-14:30. חוק ארבע השעות כבר לא מרשים אף חייל, והעיכוב נעשה מתוך ענישה במופגן. (עוד על כך בהמשך)צילום דין ודברים קשה למדי בינינו לבין החיילים כדי לאפשר לאלעד לצלם. אלעד סיפר לנו שהחיילים איימו עליו שיקנסו אותו, ייקחו לו את המצלמה, ישרפו לו את הפילם וייתנו לו בוקס. העניין יושב (פחות או יותר) רק לאחר שדינה שלפה את מכתב דובר צה"ל שמסביר מהו שטח צבאי סגור (מה שמוכיח שהמחסום הוא לא), ואלעד הסכים לא לצלם חיילים.יחס החייליםמספר מרשים של חיילים ורכבים צבאיים הסתובבו בשטח, הרבה יותר ממה שזכור לי במשמרות אחרות. מפקד המחסום קשוח (רק שמונה חודשים בצבא, ע"פ המתנדב המבוגר). היחס נוקשה, פרשנות "ההוראות" מחמירה ואין שום סימן לנכונות להתגמש. על מנת להוסיף חטא על פשע, ב-13:45 חולק לחיילים אוכל והם סגרו את המחסום מכיוון טול כרם כדי לשבת ולאכול. תור האנשים הממתינים לעבור התארך בעוד אנו משקיפים מרחוק. לאחר כרבע שעה דינה ירדה למטה ונעמדה ליד החייל, וכמעשה פלא נפתח המחסום וכולם עברו (תוך שהם מודים לדינה "חבל שלא באת קודם"). נדהמנו לגלות כי חילופי המשמרת התבצעו פחות מחצי שעה לאחר מכן. האם ראוי שאוכלוסייה אזרחית תמתין בחום בזמן שחיילנו סועדים את ליבם? וזאת פחות מחצי שעה לפני תום משמרתם?אכיפת "הוראות" – איסור העברת סחורות במחסום ג'ובארהאכיפת ההוראה שאין להעביר סחורות במחסום ג'ובארה (אין לנו מושג מה מקור ההוראה) נעשתה בנוקשות הגובלת בהטרדה מכוונת. כל מי שניסה להתקרב למחסום לצורך העברת דבר-מה לאדם שחיכה לו בצד השני, לשם קבלת דבר-מה בתמורה או לא, נשלח למחסום 700 (הסגור בשבת). נוקשות זו יצרה מרירות קשה בקרב באי המחסום.רשימה חלקית של אנשים שנפלו קורבן למדיניות זו:אדם שבא מכיוון טול כרם רצה למסור שתי שקיות עם בדים למישהו שחיכה לו בצד השני של המחסום. הוא סורב.אדם שרצה להעביר צ'קים - משכורות לפועלים - נשלח כלעומת שבא.לאדם שבא מכיוון ג'ובארה ורצה למסור כסף מזומן למישהו שבא מכיוון קלקיליה, כתשלום עבור ניתוח שאמור להתבצע למחרת, אמרו שאסור להעביר סחורות ולא אפשרו לו להעביר. "כסף זה לא סחורה" טען האיש והתרגז מאוד, אך לשווא.

אירוע נוסף ולא שגרתי: שני ישראלים יהודים ביקשו ללכת עד לשלט האדום של טול כרם (מעבר לו אסור לבעלי ת.ז. כחולות לעבור) כדי להחליף שקית קטנה שאת תוכנה הם הראו לחיילים, תמורת שמן זית. החיילים רצו לשלוח אותם לשער 700 והשניים טענו שמשם שולחים אותם לעיתים קרובות לג'ובארה, ושהם כבר עושים את החליפין האלו פעם בחודש כבר כמה חודשים. החיילים ניסו בכל מחיר למנוע מהם ליצור מגע עם הצד הפלסטיני. הם איימו עליהם במעצר אבל הבחורים הסבירו להם שאין בסמכותם לעשות זאת ושהם יכולים מצידם להזמין משטרה. התפתח עימות ארוך למדי בין הבחורים שעמדו על שלהם (ללא הועיל) ובין החיילים שהתגודדו מסביבם. רשימת איומים חלקית: מעצר, הזמנת משטרה, קנס, מעצר הפלסטיני שמחכה להם (זה היה האיום האפקטיבי ביותר שכנראה גרם להם בסופו של דבר לוותר), הרצאות על טרור.הבחור הישראלי: "אני נראה לך טרוריסט?"יחסם של החיילים לאזרח ישראל (יהודי) שאינו מפגין ציות היה דומה מאוד ליחסם לפלסטינים – איומים מילוליים ושפת גוף אלימה, כוחנית, מזלזלת. המראה היה מעורר חלחלה.היחס לפלסטינים בכל זאת יותר גרועשתי דוגמאות: חייל החזיק קליע מול פניו של פלסטיני, תוך שהוא מסרב לתת לו לעבור. כששאלנו מה העניין עם הקליע, הסביר החייל: "זהו כדור המוות של ערבי שלא יעשה מה שאני אומר לו!"מפקד המחסום, במהלך דין ודברים עם דינה והמוקד להגנת הפרט בטלפון, אמר: "את לא רואה שכולם (המעוכבים? הערבים?) שקרנים?"מיתוס ארבע השעות נראה שמדיניות העיכוב הולכת ומחמירה. אם לפני מספר חודשים היו מעכבים אנשים בתואנה שמחשבי השב"כ איטיים, וכשהיינו מנופפות בכלל ארבע השעות, משהו היה זז, הרי שהיום "ארבע השעות" לא הזיזו לאיש והעיכוב הוצג בגלוי כמדיניות ענישה.אמו וסבתו של בחור בן 17, שישב בתוך בטונדה משעה 08:00 הגיעו למחסום בשעה 14:30. המשפחה גרה בטול כרם ומעבדת אדמות בג'ובארה. לאם ולסבתא יש אישור אותו הן הראו לחייל, אך לצעיר לא היה אישור. הנשים דרשו מהחיילים שישחררו את הצעיר. החיילים אמרו שהוא מעוכב כי הוא בא למחסום כל יום ועושה צרות, למרות שחוזרים ואומרים לו לא לבוא. הנשים סירבו לעזוב את הבן. המוקד להגנת הפרט ניסו לעזור. אנו עזבנו בטרם העניין סודר. מיתוס הזמנת משטרה כחולה לטיפול בשב"חיםג'יפ של מג"ב הגיע למחסום בשעה 14:15. השוטרים שתו מיץ פטל ובהו במעוכבים ובנו. הסצנה היתה הזויה ובלתי מוסברת.14:45ניסינו לדבר על ליבו של המפקד החדש. כמה מהמעוכבים שוחררו. עזבנו