דרום הר חברון

יצאנו בשעה שש וחצי בבוקר מצומת שוקת יחד עם הנהג שלנו א' מלקיה .עלינו על כביש 60 בדרך לחברון . בפניה לסמוע – מחסום של חיילים. לא נבדקנו.הגענו לצומת שבין יאטה לחברון (צומת 140). החיילים מגדוד לביא יצרו מחסום בצד הכביש שפונה ליאטה. היה תור של כ-30 בחורים צעירים בדרכם ללימודים שכרעו ברך. אם הם קמו החייל שעמד על הכביש מעליהם פקד עליהם בסימן ידיים לשבת שוב וכך הם עשו. הם עלו אחד, אחד לחיילים לבדיקת תעודות לא מהירה במיוחד. נשים לא נאלצו להמתין בתור ועברו ללא בעיות. חילקנו כרטיסי מוקד אבל אחרי מספר דקות הפסיקו את מעבר האנשים. המפקד שיצא מההאמר, סג"מ א', אמר לנו שלא יתנו לאף אחד לעבור עד שנסתלק. החלטנו להתרחק כדי שלא אנחנו נגרום לעצירת המעבר. נסענו מרחק של כחמישים מטר כדי שנוכל להשקיף על הנעשה. וכעבור דקה התחילו שוב לתת לאנשים לעבור. צלצלנו למוקד ההומניטרי של המנהל האזרחי. לא היתה תשובה (7:30 בבוקר), השגנו את דובר צה"ל שהפנה אותנו באדיבות לארב"ל (מדור ארגונים בינלאומיים בדובר צה"ל) שמדבר עם אזרחים כמונו. שם גם לא ענו. אז צלצלנו לאלכס, מפקד מת"ק חברון, שאמר שעלינו קודם לפנות למוקד ההומניטרי ורק אם אלה לא יכולים לעזור נוכל לפנות אליו ואז מיד סגר את הטלפון. בינתיים החיילים שוב עצרו את מעבר האנשים וסמנו לנו שעלינו להתרחק. וכך עשינו. חזרנו עוד פעם אחת כדי לבדוק שאנשים שוב עוברים. ראינו שעוברים, אבל שוב, ברגע שראו אותנו עצרו במפגין את המעבר. החלטנו לעזוב סופית. היינו במקום רק כחצי שעה.נראה שיש למצוא דרך להפסיק את טרטור האנשים בגללינו לפני שיוצאים שוב למחסום זה. רשמה נעמי ש.