בית פוריכּ, חווארה

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
חנה ב. חוה ה. נטע ע. עמליה ו. ויקטוריה ב (דווחה)
Feb-28-2004
|
Morning

 מחסום צארה, בסביבות שעה 08:00 ריק ונטוש באופן מוזר ואף בלי טרנזיטים במורד הגבעה. (אני חושבת שהם גורשו משם אחרי שהמחסום נסגר לגמרי חוץ מאשר לתושבי הכפרים שמסביבו) אבל שום הולך רגל לא נראה שם. זרוע הברזל היתה פתוחה ועל כן נסענו עד המחסום בראש הגבעה. כמה חיילים הופיעו בראש הגבעה, ידידותיים למדי ופתוחים לשיחה. לדבריהם, גם הם מופתעים מן הריקנות במקום היות ויש מעבר חפשי להולכי רגל ולכלי רכב עם אישורים. חנה פנתה אל הכפר והלכה אל הבית שנתפס בעבר על ידי הצבא. גם שם לא נראתה נפש חיה בשום מקום. ראינו כמה אנשים במרחק, בין העצים (עובדים)? בדרך חזרה משך ג'יפ צבאי (מס. 6170817) את תשומת לבנו. החיילים שירדו ממנו סגרו את שער הברזל ונעלו אותו (במפתח) – דבר שנגד כמובן את מה שנאמר לנו 10 דקות קודם, כי מכוניות פלסטיניות יכולות לעבור. מן הג'יפ יצא סג"מ עוין ושתקני להפליא ובלי לומר מלה ערך לנו "תצוגת תכלית". הוא צילם את כולנו בחריצות יתרה במצלמת הוידיאו שלו, כולל את הנהג שלנו. נטע שילמה לו באותה מטבע וצילמה אותו כל אותו זמן במצלמת הוידיאו שלה. היה סוריאליסטי.

מחסום חווארה: על הצד הדרומי של המחסום פיקד בלי פאניקה קצין גמיש למדי (תושב קדומים). כמה עשרות אנשים חיכו בתור וניהול המחסום היה מסודר למדי. הוא הקל את מעברן של נשים וגברים מעל גיל 45. גברים שבין הגילים 16-34 ללא אישורים מיוחדים לא הורשו לעבור, כולל תלמידים. אנשים בגיל הבעייתי הזה ניסו נואשות לדבר על ליבם של החיילים – בדרך כלל ללא הצלחה. סטודנטים מאוניברסיטת אל נג'אח הורשו לעבור אבל בדרך אל המעבר הנכסף נאלצו רבים מהם לחכות עם המעוכבים לבדיקת תעודת הזהות שלהם בשב"כ. באופן כללי, צעירים המבקשים לעבור במחסום מעוכביםinfo-icon לעתים קרובות לבדיקת תעודות הזהות. בדיקה כזאת יכולה להמשך שעה או שעתיים ואין שום בטחון שבסופה של המתנה ארוכה זו הם יורשו לעבור כפי שראינו פעמים רבות. בין המושבים ריקם היו סטודנטים ותלמידים של בתי ספר תיכוניים. אחד מהם חזר והסביר לנו כי הבחינה המתקיימת היום בבית ספרו חשובה מאד.מספר קטן של מקרים הומניטריים (אזרח ירדני נושא ילד בדרך לבדיקה רפואית, שני חולים וכמה נושאי תעודות זהות כחולות) הורשו לעבור. החיילים בצד הצפוני של המחסום (הבאים משכם) לא היו בטוחים באשר לכללים הנהוגים באותו יום אך אלעד ממפקדת התאום והקישור הגיע וסידר את העניין.

מחסום בית פוריכ: המקום מלא קוביות בטון ענקיות וכמה מכונות וציוד כבד חנו בסמוך. פעולות בינוי במחסומים מוצגות בדרך כלל כאילו הן מיועדות "לנוחיותם של הפלסטינים". על אחת מקוביות הבטון הללו התנוססה כתובת גדולה "זאבי הזעם" אך נראה שהחיילים במחסום עשו מאמץ להתנהג באנושיות והעבירו כל מי שבא בזמן ששהינו במקום. אדם ששוחחתי אתו הילל אותם ואמר כי קבוצה חדשה זו של חיילים הגיעה לפני 3 ימים. נטע שוחחה עם אלעד שהופיע גם הוא במחסום והוא פירט את הכפרים שתושביהם רשאים לעבור במחסום סארה – פונדוק, תיל, צארה וג'ית.

צומת תפוח: כאשר עברנו במקום לראשונה בסביבות שעה 08:00 בבוקר המחסום לא היה מאויש. כשחזרנו בערך ב-11:30 הוא היה בתפוסה מלאה, מאויש בחיילי משמר הגבול והמשטרה הכחולה. תור ארוך של מכוניות השתרך בכיוון שכם: 3 אוטובוסים, 16 מכוניות (רובן מוניות צהובות). אדם אחד מבין המחכים נבדק ("תרים את המעיל, תפתח את התיק:) לא עצרנו כדי לבדוק את הדבר.ויקטוריה