אחה"צ

אבו-דיס אחה"צ 8.2.2004 נשות המחסומים: יעל י. ורוני פ. התחלנו במחסום ענאתה. התנועה זרמה, ראינו אדם אחד שמסמכיו נבדקו. בתוך כל הלכלוך וההזנחה הרומזת על אלימות, ראינו שקדייה פורחת לתפארה.הנסיעה לוואדי נאר הזכירה לי תמונות מעיראק שראינו בטלביזיה עם השקדיות הפורחות. נסענו לקונטיינר בוואדי נאר להיפגש עם קבוצה עליזה: שתי חיילות, חייל בדואי, חייל רוסי וקצין, מכורדיסטאן. הם למדו ולימדו אותנו את ההיסטוריה של עם ישראל מאז בלפור. הנה תיאור המחזה האבסורדי שנגלה לפנינו: אביב באוויר, קבוצה של נערים לא בוגרים המתרפקים על הבנות; פלסטינים שעדיין צריכים את כל האישורים כי בלעדיהם הם יישלחו חזרה; ונוסעי המוניות, שכל ניירותיהם נבדקים אולי בפעם החמישית - כולם מחכים... אנחנו הרגשנו כי העניינים יתנהלו טוב יותר אם נעזוב. ליד החומה הייתה לנו עוד התנסות אבסורדית. בפישפש אנשים טיפסו בקושי כשהחומה עצמה הייתה באווירה של חג: מצפים לקציני המשטרה הצבאית. היו שם שני ג'יפים מצוחצחים ולצידם חיילים שהציגו מפות של האזור ודפים עם טקסט המתאר את פעילותם בשטח. כאשר הקצין הגבוה הגיע עם כל הצוות הם ראו את הג'יפים, את אנשי משמר הגבול, אותנו ועשרה פלסטינים מעוכבים. אנחנו דאגנו שבגלל גודל האירוע הם ישכחו את המעוכבים. למזלנו אחד מהקצינים שבחבורה כיכב בעבר בסרט שחברו, אחד מפעילי תעיו"ש, עשה אודותיו. הפעיל שעשה את הסרט בדיוק הגיע להראות את החומה לאימו! האורח היה כה נרגש שהוא אישית דאג שהמעוכבים ישוחררו. היו עוד אנשים שבאו לצפות במראה החריג של החומה- איטלקי, ואיש אחד מרעננה...