מת"ק עציון

מת"ק עציון וציר 60. 9/2/04. י"ש וש"ש הגענו ב10:00 בבוקר לפגישה שש"ש קבעה בשבוע שעבר עם רחל השוטרת המאיישת את העמדה במת"ק. החלון היה סגור, וטלפונים לכאן ולשם הוציאו אל השער את מי שהציג עצמו כמפקדה. הוא היה תוקפני ורק בערך ב11 נפגשנו עם רחל ואתו כשגדר המחנה הצבאי חוצצת ביננו. רחל טענה כי הפלסטינים מקבלים ממנה את השרות הטוב ביותר ומעל ומעבר (באמת לא היו תלונות על טיב השרות אלא על עצם קיומו), ואנחנו דיברנו על שעות פתיחת החלון המשטרתי במת"ק ( על כך התלוננו כל השבועות האחרונים). בתחתית השלט אכן כתובות שעות הקבלה (א-ה בין 9:00 ל 11:00)- ודאגנו לכך שהשלט הודבק כך, שעכשיו גם אפשר לראות את שעות הקבלה. רחל הסבירה כי בזמן שהיא מטפלת באדם מסוים היא חייבת לעשות את עבודתה בפנים, ואז אין מישהו בחלון- היא לא יכולה גם לטפל וגם לקבל קהל. נתקלנו בשני אנשים שהיו זקוקים לטיפול נקודת המשטרה, הם נשלחו לשלם קנסות בואדי ג'וז- (אישורי כניסה לירושלים), אך תחנת המשטרה שם אינה מקבלת קהל.... החלון נשאר פתוח היום עד 12:00 בערך. במת"ק היו למעלה ממאה אנשים שחיכו לאישורים ולכרטיסים מגנטיים. מכתב שנשלח משותף ישראלי ב6/2/04 היה מיושן מידי לטעם המת"ק והאיש נתבקש לפקסס מכתב חדש עם תאריך של היום- למה? ככה. אז השותף פיקסס מכתב מתאים – אך החייל במגדל השמירה אמר שהפקס לא עובד. שוב פיקסס. רק ב15:00 בערך האיש קיבל את האישור המיוחל.אדם אחר קיבל אישור כניסה לירושלים להיום, משעה 05:00 עד 19:00- רק שהאישור ניתן לו ב11:00 בבוקר....היה חם ואנשים רבים ישבו מחוץ לצריף המצחין ( שוב מריח הביוב) בכוון שער המחנה הצבאי. בצהרים הגיע רב סרן וקרא לאנשים להתרחק ממקומם לכיוון הביוב או לתוך הצריף- הם עלולים להתפוצץ עליו- והוא צריך דרך נקיה מאנשים... שישבו בביוב אז מה? עד 12 בצהרים רק 7 אנשים קבלו אישור!!!! למרות ששני חלונות כאילו טיפלו בנושא האישורים מ10 עד 12 ( לפחות ראינו חיילים שהיו מעבר לחלונות הללו). !!!!!! ב13:00 בערך נסענו לכיוון בית עומר כדי לקחת תוצאות MRI מרמאללה להדסה. ג'יפ צבאי עמד ליד המחסום ובדק שני תושבים. ליד אל-ערוב ראינו ג'יפ נוסף, ירדנו, וראינו 3 חיילים – אחד מהם דרך את נשקו. הם הזהירו אותנו מפני הילדים שחוזרים מבתי הספר בשעה הזו- ואמרו כי לפני שבוע נזרק שם בקבוק תבערה. לאחר שיחה זו, ניגשתי לדבר עם הילדים ( כדי שיהיה ברור שאנחנו לא שם כדי לשוחח עם החיילים)- הם טענו כי הם לא זרקו שום דבר לפני שבוע... החיילים היו מאוד לחוצים מהגישה הזו לילדים.... הם בטוחים שהם באפוד מלא ונשק דרוך מגינים והילדים עם הילקוטים הם מאיימים... עניין של השקפה. באל- ח'אדר גם היה ג'יפ, ושוב הוזהרנו מפני הילידים... הלכנו לראות את מצב התלולית- היא יבשה וקשתה, והניחו עליה לוח פח להקל על החצייה... גדר התיל הוזזה לצד. ועדיין זה מכשול. כשיצאנו החיילים כבר לא היו. נסענו להדסה – הבאנו את הבדיקות וחזרנו לביתנו.