בוקר

בית אייבא, בית פוריק, חוורה – שבת 7 בפברואר ‏2004 משקיפות: נורית ל, יעל י, מירי צ, חוה ה, ורדה ג, חנה ב בית איבא: הגענו בשעה 08:15 ומצאנו תורים ארוכים מאד של הולכי הרגל. הבדיקה נעשתה ע"י שני חיילים – קצין וחייל – שפעלו ביעילות ובזריזות אך למרות מאמציהם הבידוק נמשך זמן רב. בצד עמדו כ-30 מעוכבים שחיכו לבדיקת תעודות. היה ברור כי תגבורת של כח אדם הכרחית. על כןניסינו להתקשר למספרים הרגילים אך לא הצלחנו להענות ישירות. לבסוף פנינו למוקד הצבאי ובקשנו עזרתם. באמצעותם הצלחנו בסופו של דבר להזעיק תגבורת. כעבור זמן קצר הופיע גם מפקד הגדוד, קצין בדרגת סא"ל (שאת שמו לא נתן לנו) ונוכחותו היתה מועילה ביותר. עד שעזבנו שוחררו רוב המעוכבים, הוחזרו מפתחות מונית שנלקחו והמקרים הרפואיים עברו כולם. בית פוריק: תנועה דלילה ביותר ומעבר חלק. חוורה: דרום: אין בעיות מיוחדות והמעבר חלק. בצפון: חייל וחיילת גסים במיוחד. אישה צעירה ותינוקת בוכיה מסתובבים בשטח חסרי אונים. יש מעוכבים – ואין תזוזה! קראנו למת"ק וחייל מילואים דובר ערבית רהוטה שבא פתר את כל הבעיות במהירות וביעילות. כאשר עזבנו לא היו עוד מעוכבים ואיש המילואים נשאר במקום.