פיצוץ מתאבד בירושלים וכ 150 מעוכבים במחסום

 15.30
הבוקר בשעה 9 התפוצץ מתאבד על קו 19 ברחביה, בלב הצד היהודי של ירושלים, הרג 10 ופצע 52. תהינו מה נמצא היום במחסום. בהגיענו מצאנו 150 מעוכבים מאז שעות הבוקר המוקדמות. לאחר שדיברנו עמם ועם החיילים הסתבר שהם נאספו ממחסומים שונים ומירושלים והובאו לכאן. תעודות הזהות שלהם נלקחו לבדיקת שב"כ ועדיין לא הוחזרו. היו שם כל מיני אנשים כולל פקיד גבוה של הבנק הבינלאומי ( שמעולם לא עוכב והיה מזועזע מכך), מורים, עובדי בניין, כמה נשים (צעירות ומבוגרות) ועוד. כמעט לכולם היו אישורי עבודה.

שני חיילים ממוצא אתיופי התנהגו בגסות כלפי המעוכבים. למרות שבהתחלה לא הורשנו לדבר עם המעוכבים, הצלחנו אחרי המתנה לשוחח עימם ארוכות. רבים הצטופפו סביבנו והתלוננו. היה שם חולה סוכרת שלא אכל אן שתה כל היום! אחר עם בעיות גב שנאלץ והתקשה לעמוד  8 שעות!. כולם היו רעבים, צמאים ונזקקו לשירותים. לבקשתנו ניתנו להם מים ולחולה הסוכרת מי סוכר. באופן כללי היחס כלפיהם התרכך מאז שהגענו, ולעיתים קצינים בדרגות גבוהות יצאו לדבר איתם.צ

התקשרנו אל המוקד להגנת הפרט, המוקד של צה"ל, מת"ק בית אל ומת"ק בית לחם, דובר צה"ל ולפיטר לרנר (דובר צה"ל – ארב"ל). נראה לנו שהאחרון, שהיה קשוב ומנומס, היה לעזרה. הוא התקשר למוקד ההומניטרי של צה"ל, והסביר שגורמי הביטחון מחפשים אנשים שעזרו למתאבד, שכל תעודות הזהות נשלחו לבדיקת השב"כ, והם עושים מאמצים להחזירם בהקדם. כשעמדנו עם המעוכבים שמענו סיפורים על אבדן יום עבודה, על הקשיים לחזור הביתה לחברון אחרי 5 אחה"צ - אז הכביש לחברון נסגר ואין טרנזיטים או אוטובוסים, על הכאתם בידי חיילים, וגרירתם למחסום בית לחם.

ב4:30 הצטרפו אלינו פעילים מתעיו"ש שהיו בהפגנה באבו דיס. חברם היה בין המעוכבים. היתה שם גם צלמת שצילמה כשעתיים. מתנדב מחסומים ניסה לעשות עלינו רושם, אחרי שהתלוננתי על יחסו לאחד המעוכבים, כל פעם שעשה משהו חיובי (כמו לתת מי סוכר לחולה הסוכרת), הוא שלח מישהו אלינו כדי לספר לנו כמה הוא בסדר. הוא ביקש מאנשים שעברו במכוניותיהם (תנועת המכוניות הייתה סדירה בזמן שעוכבו שם 150 אנשים) להגיד לי כמה המצב במחסום השתפר מאז שהוא הגיע לשם.

כשירד הערב ונהיה קר, המעוכבים אספו עצים מהגן של טנטור והדליקו אש להתחמם. לא מנעו מהם לעשות את זה. בין 5 ל 6 כעשרה אנשים שוחררו. בערך ב 6 יצאו עם חבילה ענקית של תעודות זהות שהוחזרו כמעט לכל המעוכבים. רבים מהמעוכבים הודו לנו על נוכחותנו שם. הם אמרו שהיחס כלפיהם השתפר מאז הגעתנו.