קלנדיה: תגרות אבנים בין הצבא לנערים

מחסום קלנדיה
אפשר היה לומר שהיתה משמרת שקטה, אלמלא החליט הצבא לירות כדורי גומי וגם גז מדמיע בנערים של מחנה הפליטים קלנדיה. כפי שסיפרו לנו, מהירי נפצע נער אחד ברגלו ואושפז בבית החולים, ושמשה קדמית של מונית פלסטינית נוסעת התנפצה.

בתחנת המוניות מול גדר "הביטחון" (שמגיעה כעת עד לכביש הראשי) הצהירו נהגי המוניות פה אחד, שהצבא הוא שמתחיל בהתגרויות. זה מתחיל כשהחיילים עוברים את הגדר שליד שדה התעופה לשעבר עטרות עוד לפני שנזרקות אבנים (זו בד"כ ה"הצדקה" לפתיחה באש). לדברי הנהגים, היום החיילים גם היכו כמה נערים. אנחנו ראינו בבירור את הג'יפ הצבאי וכשישה חיילים על הגבעה, ואף שמענו ירייה ב-16:45 שהייתה, כפי הנראה, האחרונה ב"קרב" שהתנהל לפני שהגענו. ירי בנערים בקלנדיה, כפי שדווחו גם בידי משקיפות אחרות השבוע, הפכו שוב לנורמה מסוכנת! האם רק מותו של נער פלסטיני נוסף ישים קץ ליריות (לתקופה מסוימת), כפי שהיה לפני כחודש? דיווחנו מייד ליובל מהמוקד ההומניטרי של הצבא. ב-19:30 התקשר שי, הקצין הממונה, לרוני, כדי לשמוע ממנה פרטים על האירוע. (הטלפון שלו היה מעין המחשה שהצבא לוקח את הדיווחים של מחסומווטש ברצינות ומדגיש את החשיבות שבדיווחים בזמן אמת על ארועים חריגים!)

לפני שהגענו לקלנדיה, נסענו לבדוק את המצב במחסום ענאתא. חיילי מג"ב בדקו תנועת מכוניות והולכי רגל בשני הכיוונים. כשהגענו ב-15:00 הייתה שיירה של כעשר מכוניות. רק חייל אחד בדק (שני הצטרף פה ושם), וכשהבדיקה הייתה טיפה יותר יסודית, התארך התור מיד ל20-30 מכוניות ממתינות. המג"בניק הבודק הסביר (בלי עוינות) שההוראות הן לתת אך ורק לבעלי ת.ז. כחולות או לבעלי אישורים בתוקף לעבור. הוא ידע שלפעמים נותנים לצעירים מאוד או לקשישים לעבור, אך הוא פעל אך ורק לפי ההוראות.

לפתע ראינו ג'יפ צבאי דולק אחר זוג שקודם לכן יצא ממכונית, לאחר שהגבר טען שאישתו "שכחה את תעודת הזהות שלה בבית" - ואז ניסו לעקוף את המחסום בשביל פנימי. לרוע מזלם ראו אותם - הם נתפסו ונשלחו חזרה. לא היו מעוכבים.

במחסום קלנדיה צפון היה תור אחד בלבד של כמאה הולכי רגל שהתקדם בקצב סביר. לא היו מעוכבים.

זמן קצר אחרי שהגענו, פנה אלינו פ, איש כבן 30, לעזרה. הוא בעל ת.ז. כתומה ונושא עמו כרטיס מארגון רפואי שבו הוא עובד כחוקר. סרבו לתת לו לעבור. פגשנו את האיש כבר בעבר (ב-6 בינואר), כשחיכינו יחד אתו במשך קרוב לשעתיים בקור עז שמפקד המחסום, סרן אוריאל מהמשטרה הצבאית, יגמור את הבירור הביטחוני עליו (לפני כן דחה את תעודתו כ"זיוף שלומיאלי"!) - לבסוף נתן לו ללכת לעבודה במרפאה שבקרבת מקום - וזאת באיחור של שעה. אך היום הציג אוריאל מסמך צה"לי שמגדיר כעובדים רפואיים אך ורק רופאים, אחיות ורוקחים. לאחר מכן נתן לאיש לעבור בלי בדיקה ביטחונית, אחרי שהזכרנו לו את המקרה הקודם וביקשנו לקצר את התהליך. יחד עם זאת רשם את שמו של האיש והזהיר אותו שבעתיד לא יעבירו אותו בלי אישור עבודה, ושעליו לגשת למת"ק בית אל להסדיר את ענייניו. פ' סיפר לנו שמאז שפגשנו אותו לראשונה עבר את המחסום כמעט מדי יום בלי בעיות - הרי לכם נהלים עקביים! (

יתכן שאוריאל מפקד המחסום למד כמה דברים במהלך שירותו בקלנדיה. היום ראינו איך הוא מלווה אדם מסורב מעבר חזרה אל מחוץ למחסום. "כל אחד יכול להדפיס לעצמו כרטיס כזה", הסביר בשקט. "אני לא אומר שזה זיוף, אני פשוט מציין שזו הפקה קלה מאוד!"