ענאתא-שועפאט, קלנדיה -גשם ואיטיות בבדיקה

מחסום קלנדיה מזג האוויר הקר מאוד בקלנדיה גרם כעס רב לאנשים המחכים בתור.

היה כל כך קר וגשום שהחיילים שבדקו את המכוניות הנוסעות מדרום לצפון נתנו לרובם לעבור ללא בדיקה כדי לא להוציא את הידיים מכיסי המעילים. הולכי הרגל שחיכו בתור לעבור מצפון לדרום זעמו מכיוון שההמתנה בגשם הקפוא, אפילו למשך 15 דקות, היתה קשה.
הם ביקשו מהחיילים לזרז את הבדיקות ולתת להם לעמוד מתחת לגגון קרוב לתחנות הבדיקה. חיילת אחת סרבה ואמרה לאיש: "אתה צריך להודות לי..." (לא שמענו) אבל הפלשתינאי לא חשב שיש משהו להודות עליו וגם אמר לה את זה. החיילת איימה שתשאיר אותו לחכות שעה בגלל התנהגות לא נאותה וכפיות טובה. ניסינו לדבר איתה והיא אמרה לנו לא להפריע לה בעבודתה.

טילפנו לקו החם של המנהל האזרחי והתלוננו על כך שבתנאי מזג האויר הנוראים הללו החיילת עושה את חיי הפלשתינאים לעוד יותר בלתי נסבלים. יובל ענה לנו שהם מתכננים שינויים במחסומים כדי למנוע את "אי הנעימות" של חלק מהחיילים.

מאמר בעיתון של היום: מוכשרות יחידות מיוחדות של חיילים/שוטרים למחסומים. הן יחליפו את החיילים שמשרתים שם עכשיו.
אני חוששת שהכוח החדש יהיה יותר נוקשה ופחות גמיש עם מקרים הומניטריים (דחופים, בדרך כלל רפואיים) ומקרים אנושיים. זה מה שכבר ראינו עם ה"מומחים למחסומים" (אוריאל הוא אחד מהם): הם לא מתרגזים או מתנהגים באגרסיביות אבל הם לא מתחשבים. במקביל הם חושדים שכל אישור הוא מזויף וכל סיפור הוא שקר. החיים של הפלשתינאים במחסומים רק יהיו יותר קשים. אחרי כ-50 דקות כשנהיה עוד יותר קפוא עזבנו.

מחסום ענתה הוא מחסום היציאה מענתה לכיוון ירושלים. הוא מאויש ע"י משמר הגבול. הם היו די עוינים, אבל נראה שידעו שהם צריכים להשלים עם נוכחותנו. הם אמרו שאנחנו יכולות לעשות את העבודה שלנו, אבל לא לדבר עם האנשים, לא לעמוד קרוב ולהוציא את המכונית שלנו ל...(איפשהו).

תור ארוך של מכוניות חיכה לבדיקות כדי להמשיך מערבה. ישנה עוד כניסה לכפר ממזרח. רק מכוניות עם מספר ישראלי יכולות לעבור במחסום הזה. כשהגענו ראינו איש בגיל העמידה מנהל דיון עם משמר הגבול בתוך הג'יפ. השוטר רשם סיפור ארוך וביקש מהם לחתום, זה לקח כחצי שעה. הם התבקשו לחזור למכונית שלהם ולחכות. התקרבנו אליהם כדי לשאול למה מעכבים אותם. המשטרה באה וכעסה שאנחנו מדברות עם מעוכבים, הם אמרו שזה אסור. האוטו של המעוכבים היה למכירה, ובשלט היה כתוב מספר הטלפון, אז יכולנו לטלפן אליהם ולשמוע מהם את הסיפור:

הנהג, אזרח ערבי ישראלי, הביא את דודו מחברון לבקר את אביו הגוסס בהדסה. לדוד מחברון לא היה אישור ולכן האזרח הישראלי נחשב כמוביל זר לא חוקי (שב"ח) ונאמר לו לנסוע לעטרות, שם תוחרם מכוניתו ויהיה עליו לשלם קנס , את הדוד השב"חניק יאסרו או יחזירו לחברון.

יצרנו קשר עם ג'דען מפקד בכיר במשמר הגבול דרך יהודית א., הוא אמר שינסה לעזור. אחרי כמה דקות הנהג אמר שהורו לו לנסוע לעטרות עם הרכב והדוד. טילפנו שוב לג'דען והוא אמר שהוא לא יכול לעשות דבר כי החברוני יצא באופן לא חוקי מחברון ובנוסף אני אמרתי שהוא בן שבעים והוא אפילו לא בן 60. האמת היא שבאמת חשבתי שהוא מאוד זקן.

עזבנו את ענתה ב-17:30 וטילפנו שוב אל הנהג אחרי שעה וחצי. הוא אמר שהוא ודודו שוחררו, עם המכונית. הוא היה צריך לחתום על שיחרור בערבות של 5000 ₪, כדי להבטיח שהוא יופיע למשפט שיתקיים מתישהו בעתיד. הוא היה סוף סוף בדרכו לראות את אביו. כנראה שהידיד של יהודית כן עזר בסופו של דבר.