מחסום תרקומיא: מעבר פועלים ומשפחות עצורים בישראל

מחסום תרקומיא
הגענו בשש בבוקר והיה תור ארוך של פלסטינים שחיכו להיכנס, כולם בעלי אישורי כניסה לעבודה בישראל והשהייה שלהם מותרת עד שעה שלוש. נהגי המוניות הישראליים סיפרו לנו שהם מחכים להם כבר יותר משעה. ברגע שהגענו והצגנו את עצמנו לאחראי על המחסום, החלו הפלסטינים לעבור.  פלוגה כ"ה של משמר הגבול מתחזקת את המחסום; המפקדה בחברון ומפקד המחסום הוא פקד איתי. האחראי למחסום נתן לנו לעבור לצד הפלסטיני ושם שמחו מאוד שבאנו כי  המעבר החל. הפעם הם היו מסודרים בשני טורים והיו שני בודקים (אולי בזכות הטלפון שלי ביום ראשון לאלכס מפקד מת"ק חברון). לא העבירו אותם אחד-אחד ולא עשו בדיקות קפדניות. אנחנו לא מבינות למה נתנו להם לחכות או למה פתחו את המחסום בשש היום ולא בחמש כמו כל יום. איתי הפקד הגיע למחסום עשר דקות אחרינו וביקש מאיתנו מאוד בנימוס לעבור לצד הישראלי (צריך לבקש מהאחראי על המחסום שלא ידווח לאיתי על בואנו כי הוא מאד פורמליסט).

בשש וחצי הגיע למחסום אוטובוס של משפחות עצירים ביטחוניים. האוטובוס חנה בצד וחיכה שאוטובוס ישראלי יבוא והמשפחות הפלסטיניות יעברו אליו. פעמיים בשבוע מגיע אוטובוס כזה והוא נוסע לבתי הכלא השונים בליווי ניידת של משטרת ישראל. האוטובוס הישראלי לא הגיע ולנו לא היה זמן לחכות.

מהצד הישראלי של המחסום היה תור ארוך של כלי רכב שנהגיהם חיכו להעברת בעלות על הרכב לקונים פלסטינים. נקודת משרד הרישוי נפתחת שם בתשע ונראה היה שם שאנשים חיכו שעות ארוכות.

הפלסטינים התלוננו שהפועלים שמגיעים מחברון לעבוד בישראל לא מורשים להחנות את כלי רכבם ליד המחסום, אלא מחנים אותם ליד הכפר תרקומיא  שלושה ק"מ מהמחסום.

הפועלים שמגיעים מהכפר עידנא התלוננו שאתמול הדרך לכפר הייתה פתוחה ואילו בלילה סגרו אותה שוב והם לא מבינים למה.

כל זמן שהיינו שם המעבר היה מהיר ולקח לכל אחד עשר דקות. או אולי אפילו פחות. עברו היום במחסום כ-300 פועלים.