א-ראם, קלנדיה

Observers: 
תמי ברגר, בתיה סגל, ליה ניר-גד, לימור יהודה
Jan-15-2004
|
Afternoon

 א-ראם: תנועה ערה במחסום. אירוע 1: החייל מהתצפית מורה לבחור החונה בקרבת המחסום לזוז. בעודו מזיז את המכונית נגש אליו החייל ומתחיל לצרוח עליו. החייל מוסר את הרשיון והתעודות של הנהג לשוטר שנמצא במקום ואומר לו לכתוב לו דו"ח. השוטר אומר לבחור ללכת להתנצל בפני החייל בתצפית. הבחור הלך להתנצל, למרות שלא ברור לו על מה. החייל לא סולח. קטע ה"לא סולח" ממשיך כ-20 דקות. בסופו, השוטר לא רושם לו דו"ח. אירוע 2: אותו שוטר, ויטלי כצנלסון שמו, מחליט לאסור על נהגים הבאים מכיוון ירושלים לבצע פרסה לפני המחסום. הטענה, משום שהטרנזיטים המסתובבים ועומדים לאחר הסיבוב יוצרים פקק. מאחר שאין דרך אחרת להסתובב המשמעות של איסור זה לנהגים ברורה (עמידה ממושכת על מנת לעבור את המחסום בדרך חזרה). השוטר מגדיל לעשות, ולא רק שאוסר אלא אף שם אבנים על הכביש על מנת למנוע פיסית את ביצוע הפרסה. האיסור החדש גורם כמובן לפקק גדול. היוזמה הזו לא נמשכה זמן רב. עוד בזמן שהיינו שם, השוטר זז מן הצומת. והנה, הפקק נעלם.

16:00 קלנדיה: בצד הדרומי של המחסום, אין רוכלים, לאחר שבבוקר העיפו אותם. המפקד במחסום, אוריאל. המדיניות שמפעיל, במקרים שמובאים ל"שיקול דעת" מחודש בפניו – מי שאין מניעה ביטחונית לגביו יכול לעבור. ואכן, מספר מקרים בהם הבודקים החליטו שאין לאפשר להם מעבר, נבדקים על ידו בקשר ומעברם מותר. התרשמנו שהוא מטפל בהכל עניינית ובנועם. ככלל, התור לבדיקה במחסום למעבר הולכי הרגל קצר. כאשר נוצר תור, פתחו עוד מסלול. לעומת התור הקצר של הולכי הרגל, זמן ההמתנה למעבר המכוניות הוא שעה, ואף יותר. אמבולנס שבקש לעבור, הצליח לעקוף את התור, ולעבור יחסית מהר. תקרית: שמענו קול נפץ. חיילים זורקים גז מדמיע על ילדים שנסו לעבור דרך פרצה בגדר. הפרצה היא ברוחב של כ-10-15 מ', וכנראה שהיא שם כבר כחודש. שיחת היום: החומה ההולכת ונבנית באבו-דיס.