ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת)

 מחסום טול כרם הדרומי (שער 700, ליד כפר ארתאח):הגענו למחסום בשעה 7:50. לדברי מפקד המחסום – אין סגר, הכניסה של פועלים בעלי אישורי עבודה בישראל והעברת הסחורות בשיטת "גב אל גב" חופשית. בצד הדרומי 6 משאיות ממתינות לתורן להיכנס לשטח הפריקה/הטעינה. לידן 6 או 7 מכוניות של מעסיקים ישראלים שעובדיהם אמורים להגיע.

הצירוף של מזג האוויר הקשה והחשש מעוצר שהוטל על מחנה הפליטים טול כרם בימים הקודמים (אך כבר הוסר) גרם ככל הנראה לאיחור בהגעת הפועלים. מרחוק אנו רואות שני ילדים ליד השער הצפוני, אך לא יודעות האם הם מבקשים לעבור או יש סיבה אחרת להמצאותם שם. בקשתנו להיכנס לשטח המחסום כדי להתקרב ולראות מה קורה בשער הצפוני של המחסום נדחית. לאחר כ-20 דקות הילדים עוזבים ואנו עוברות למחסום ג'ברה.

מחסום ג'ברה השעה 8:20. מפקד המחסום מסרב לדבר אתנו, מסרב לענות על שאלה האם קיים סגר ואפילו אוסר עלינו לדבר עם נציג המת"ק הנמצא במקום, אוסר על נציג המת"ק לדבר איתנו והנציג שומע בקולו ומתרחק. אנו מנסות להתקשר לקמיל אך עונה רק משיבון. התנועה ממזרח לצפון ובחזרה דלה מאד אך זורמת. האנשים עוברים לאחר הצגת תעודת הזהות.

אמבולנס עובר לאחר בדיקה קצרה (4 דקות). מכונית של מתנחלים העוברת במקום נעצרת ואנו זוכות לזר קללות, גידופים ויריקות לכיוונינו. בצד עומדים שני מעוכבים, שב"חים, אב ובנו. הם מאזור שכם, עבדו בג'ברה והחיילים לקחו את תעודותיהם כשניסו לעבור את המחסום בדרכם הביתה. לדבריהם, הם מחכים כבר למעלה משעה. החיילים לא עונים לשאלה כמה זמן הם כבר מעוכבים או מתי ישוחררו.

יורד גשם, קר מאד, המעוכבים בלי מעילים או אפילו מטריה, עומדים בשדה פתוח ולא מרשים להם לזוז מהמקום. אנו פונות למוקד ההומניטרי, מוסרות ליובל את פרטי המעוכבים. הוא מבטיח לבדוק ולעזור. פועל מטול כרם בעל אישור עבודה אשר מועסק בארץ בקביעות, לא מורשה להיכנס עד שמעסיקו יגיע לאסוף אותו. הוא חזר אתמול מעבודה אך בגלל העוצר לא הורשה לחזור הביתה ולן הלילה בכפר א-ראס. הבוקר, כשרצה לחזור לעבודה, החיילים במחסום ג'ברה התעקשו שילך מסביב, דרך שער 700, אותו לא הורשה לחצות בדרכו הביתה אתמול. לאחר בקשות רבות, הוא מקבל "תשובה משופרת" - יעבור אם מעסיקו יבוא אישית לקחת אותו. המעסיק עסוק כעת, לכן הוא ממתין בגשם השוטף, באמצע שטח פתוח, יחד עם המעוכבים.

חקלאי, בעל אישור מתאים, המבקש להגיע לחלקה שלו הנמצאת בג'ברה קרוב למחסום, נשלח לעבור דרך השער ליד סלעית, מספר ק"מ משם. הוא מתעקש, מתחנן ובסוף מצליח. אנו חוזרות לשער 700. תור המשאיות קטן, ממתינות רק שלוש. רוב המעסיקים עדין שם. הצטרפו אזרחים ישראלים שבקשו לבקר את בני משפחותיהם בטול כרם, ארטח והאזור, אך סורבו.

לפי התקנות החדשות (מ- 21/12/03) אסור לאזרח ישראלי לעבור לאזור טול כרם, אלא באישור. במחסום מספר מסורבים, ביניהם אדם שהוא ואחיו גרים בארץ אך אמם הקשישה בארתאח, אחר שמוצאו מכפר ג'ויס ורוצה לבקר את אחותו שם, ועוד. הם מבקשים עזרה בבירור מי רשאי להוציא עבורם את האישורים. לפני כמה שבועות שמענו מהחיילים שמשרד הפנים (כי הם אזרחי ישראל), אך אחד מהם טוען, שהיה במשרד הפנים ושם אף אחד לא ידע במה מדובר. למוקד להגנת הפרט אין תשובות עבורם, גם לא לאגודה לזכויות האזרח. אנו חוזרות לג'ברה לבדוק מה עם המעוכבים. רועדים מקור בגשם הסוחף, עומדים באותו מקום זה כבר קרוב ל-3 שעות. אליהם הצטרפו שניים נוספים, מטול כרם, שעבדו בג'ברה.

הטלפון של קמיל עדין לא עונה, אנו מתקשרות שוב למוקד להגנת הפרט ובמקביל – לקמב"צית חטיבת אפריים. דקות ספורות אחר-כך (בשעה 10:15) משתחררים שני המעוכבים הראשונים ו-5 דקות מאוחר יותר גם החדשים. לא ברור לנו מי ומה עזר, אך אנו מתקשרות להודות על עזרה הן לקמב"צית והן ליובל ועוזבות בשעה 10:20. נכתב ע"י מיכלינה ד.