זיתא

Observers: 
הגר ז. (צילום) נעמי ב.(דיווח וצילום) ברכב נאדים
Nov-30-2015
|
Afternoon

הגענו כנראה בזמן טוב: ביום הסיור שלנו בשני המחסומים החקלאיים בדיר אל רוסון  ההתנהלות בהם נראתה לכאורה תקנית: הם נפתחו לפי הלו"ז, ופעלו בקצב סביר. כל תושב שהציג את האישורים המתאימים עבר ללא תקלות. לא שמענו אלימות מילולית, לא ראינו אלימות פיזית. אכן, מכונה משומנת והומנית לתפארת. 

אבל, מעבר לשאלה הבסיסית מדוע בכלל יש צורך במחסומים ואת מי בדיוק הם משרתים, עולות לכאורה,  באשר למחסומים הספציפיים הללו, השאלות הבאות: 

1. מדוע יש צורך בשני אישורים שונים לשני מחסומים שונים כשמדובר ברצף של אדמה חקלאית השייכת לבעליה? הרי ממי שמקבל אישור אחד בלבד נמנעת הזכות הטבעית לעבד חלק מאדמתו. 

2. מדוע ההחלטה מה מותר להעביר במחסום נתונה לגחמות אלה הממציאים אותן? מדוע ייאסר על חקלאי להעביר שתילים, זרעים או דשן לאדמתו? במה מסכנים אלה את בטחונה של ישראל? מדוע סכום 200 שקל שמתגלים בכיסו של פלסטיני הוא סיבה למניעת המעבר שלו במחסום או אפילו למעצרו?

3. בהנחה שצה"ל הנהיג כללים באשר לשעות פתיחה/סגירה של המחסומים, מדוע לפי דברי תושבים, ההחלטה מתי לפתוח או לסגור מחסום נובעת ממצב רוחם ומגחמותיהם של החיילים. האם עד כדי כך המשמעת בצה"ל רופפת?   

4. מדוע אין שום מידע על השלטים הצהובים הנעוצים בשערי המחסומים באשר לשעות הפתיחה והסגירה? האם אפשרי שצה"ל משתמש כאן בעמימות מכוונת לצורך הגמשה? ואם חלילה כך הוא, איך זה שלא נלקחת בחשבון זכותם של החקלאים לדעת מתי הצבא  הכובש מאפשר להם לעבור במחסומים כדי לעבד את האדמות השייכות להם? 

 

10:30 יציאה מטירה. 

11:00 תאונה בדרך לזיתא, ליד ספארין. מכונית גלשה לתעלה, ייתכן שמשאית התנגשה בה. 2 כלי רכב צבאיים לידה. במחסום ענב בלוקים להאטת התנועה אך לפי שעה הוא פתוח לתנועה ואין חיילים במגדל השמירה.

11:30 זיתא. בבית המועצה של הכפר המונה כ-3000 תושבים, רובם חקלאים, אנחנו פוגשים את הגזבר, ע. 

הוא חולק אתנו את בעיות התושבים: שטח הכפר מחולק לשלושה מעגלים: הפנימי. שטח Aהכולל את מרבית האזור הבנוי. שטח B, שחלקו בנוי וחלקו האחר אדמה חקלאית. ושטח C, שכולו אזור חקלאי. המחסום, שמספרו 663,  ממוקם בין שטח Bל-C, קרוב מאד לגבול ישראל.  מחסום זה אמור להיפתח שלושה ימים בשבוע, שני, רביעי וששי, בשעות קבועות. (אבל מאוחר יותר, כשנצא לכיוון המחסום והיום הוא יום רביעי, יסבירו לנו שני תושבי זיתא שחזרו משם, שאין טעם שנסע למחסום, כיון ששעות הפתיחה "גמישות", וכעת הוא סגור.).היות והמחסום נפתח למחצית השבוע בלבד, ושעות הפתיחה נתונות לשרירות לב הצבא, נאלצים תושבי זייתא העובדים בישראל או יוצאים לעבד את אדמתם, לעבור במרבית הזמן דרך מחסומי דיר אל רוסון המרוחקים יותר. 

לדברי ע. המגובים על ידי מספר תושבים שמתגודדים סביבנו, בהעדר התנחלויות עויינות בקרבת הכפר, התנהלות הצבא היא הבעיה העיקרית: החיילים נכנסים לכפר בלילות, זורקים פצצות גז ונכנסים לבתים. לפני חודש נעצרו ארבעהאנשים. לפי מידע שהתקבל, הם עדיין לא הובאו בפני שופט. 

 הבעיה העיקרית של הכפר המשותפת לכפרים רבים בגדה, היא בעיית אספקת החשמל. במיוחד בקיץ, כאשר תצרוכת החשמל בישראל עולה, התושבים מנותקים מחשמל במשך שעות ארוכות. למזלם, אין להם בעיית מיםinfo-icon. לכפר באר משלה, המספקת מים גם לצרכים האישיים וגם לחקלאות. 

בזיתא שלושה בתי ספר, במבנה יוצא דופן: האחד לבנים, השני לבנות הצעירות והשלישי לבוגרות. סביב חלוקה זו נחלקות הדעות בכפר. התושבים היותר ליברליים נתקלים בהתנגדות החוגים השמרניים ואינם מצליחים לשנות את השיטה. 

מפגש נוגע ללב מזומן לנו כאשר למשמע העברית מתקרבת אישה קשישה, נעה בקושי, לוחצת את ידינו ומספרת בהתרגשות איך, בימים רחוקים, היא עבדה במושבה בישראל, ויש לה רק טוב לספר על מעבידיה: "אפילו היינו אוכלים ביחד" היא מספרת ומצמידה אצבע לאצבע, סימן לקרבה...

 

מחסום החממות, 609, דיר אל רוסון

בשעה היעודה אנחנו נוסעים  בדרך חתחתים למחסום הראשון (609, מחסום החממות)  של דיר אל רוסון. האזור יפהפה. שפע חממות מלבינות ושדות מעובדים לכל מרחב העין. מראה שאינו בנמצא במרכז הגדה. 

12:30 המחסום, המוקף בגדר תיל כפולה, עדיין סגור. לוח צהוב צמוד לשער. הלוח ריק, אין עליו שום מידע באשר לשעות פתיחה או סגירה. אנחנו מחכים ביחד עם מ. תושב זייתא בעל מיניבוס.  הוא מגיע למחסום בכל יום כדי לאסוף פועלים החוזרים מן העבודה. לדבריו, פועלים שמאחרים להגיע יחפשו דרך צדדית, מקום לינה בכפר קרוב, או יעבירו אל הלילה מתחת לאחד העצים. ואם ייתפסו? "אבוי להם", אומר מ. למרות שמניסיונו החיילים מאחרים בדרך כלל ב-10 - 15 דקות, הפעם הם דייקנים.

12:45 מגיע ג'יפ צבאי, 7 חיילים חמושים יורדים ואנחנו, שנדרשות כידוע "לא לעמוד כאן", "לא לצלם". לא מתייחסות. אחד החיילים שולף סיבה מקורית לנחיצות פעילותם: "אם לא נשמור במחסומים אתם תאכלו בשר וביצים מקולקלים"... השיחה המלומדת נקטעת כאשר, לאחר שעברו 3 נקודות בידוק, יוצאים בזה אחר זה כ-20 אנשים, שלושה חמורים וחמישה טרקטורים רתומים לעגלות. ליד השער אנחנו פוגשים בג', (איש הקשר של פתחיה חברתנו) והוא מספר לנו מניסיונו על "סיבות" למניעת מעבר: לשם העברת שתילים יש צורך ברישיון מיוחד שאמור להגיע אחרי 4 ימים מיום הגשת הבקשה . אולם, אם/עד שהרישיון מגיע, השתילים כבר קמלו. או, מי שנמצאו בכיסו מעל 200 ש"ח מנוע מלעבור. לג' יש בעיה מיוחדת: הוא אמנם זכה באישור כניסה למחסום אחד, אבל האדמות שלו נמצאות ברובן בקרבת המחסום השני, שאליו אין לו אישור כניסה, ולכן נשללת ממנו הזכות לעבד אותן. עתה אחרוני האנשים עוברים, והמחסום נסגר. השעה 13:10, ואנחנו נוסעים לכיוון המחסום השני. בכביש מקביל נוסעים החיילים שזה עתה סגרו את מחסום החממות, לאחר 10 דקות אנחנו  מגיעים למחסום הזיתים. השער נעול, ואליו צמוד אותו לוח צהוב וריק שראינו במחסום הקודם. לפחות עשר מכוניות חונות ליד השער להסעת התושבים  לבתיהם.  שלושה צעירים רוצים לעבור כדי להביא לבתיהם עצים לחימום. לדבריהם, מה שיגרום לפתיחת המחסום בזמן, או באיחור הוא - "מצב הרוח של החיילים". אם כך, היום כנראה הגיעו החיילים במצב רוח טוב, כיון שהמחסום נפתח בדיוק בזמן. 

 

מחסום הזיתים, 623, דיר אל רוסון

ב-13:30, בדיוק בזמן, נפתח מחסום הזיתים (623). החיילים הם מיודעינו מהמחסום הקודם. עתה הם כבר פחות "סובלניים" כלפינו: "מפגרת, אין לך מה לעשות בבית?", "הראש שלך סתום" ועוד, ועוד. אין טעם להתווכח. 

כשלושים הולכי רגל וכעשרה טרקטורים עוברים במחסום בזה אחר זה בקצב סביר. טרקטור בודד מגיע באיחור. אנחנו במתח: יעבור, או יאלץ לחזור על עקבותיו? החיילים פותחים את השער שהיה כבר נעול, והוא עובר. איזו ג'סטה. אולי בגלל נוכחותנו?  אולי כי הם רואים שאנחנו מתעדות - רושמות  ומצלמות?. 

נוסעי הטרקטור עוצרים ליד שלושה שתילי קלמנטינות שלצד הדרך. גחמה של החיילים מנעה מהם להעביר את השתילים בבוקר.  לאחר היסוס הם משאירים את השתילים במקומם. למחרת ינסו שוב להעביר את ה"מטען המסוכן" הזה לאדמתם שמעבר למחסום. ב-13:45 אנחנו עוזבים. 

מחסום ענב שהיה פתוח בבוקר, נסגר עכשיו ותור ארוך של מכוניות מזדנב משני הכיוונים, בבוא תורנו, אנו עוברים ללא שאלות.

בדרך חזרה תאונה נוספת ליד שופא. אמבולנס מד"א נמעך ע"י משאית. אמבולנסים, רכבי מכבי אש רכבים צבאיים וחיילים לצד הדרך.

15:00 חזרה לטירה.