בית לחם (300), מת"ק עציון

06.00 – 09.00

מחסום בית לחם
היה צפוף מאנשים בדרך אל המחסום ובסביבותיו, הרבה פלסטינים שכבר עברו את המחסום וכעס ניבט מפניהם. כשנכנסנו דרך פתח המחסום הבנו מדוע; תורים ענקיים, אנשים צעקו ודחפו אל עבר חלונות הבדיקה. מייד בבואנו נפתח שער היציאה וחייל עמד ובדק ברפרוף את אישורי המעבר. מאחדים נלקחו הניירות והם נשלחו לעמוד בצד (לידנו) בזמן שהניירות נבדקו. התהליך לא היה ארוך והאנשים נשלחו לדרכם. אחד העיר, בעת שעבר, שהמעבר היה ארוך מדי היום ושמכיוון בית לחם היה רק חלון אחד פתוח. איש המשמר האזרחי צעק עליו שיסתום את פיו ורצה להחזירו לסוף התור. האיש לא ויתר על זכותו להעיר ואף דרש שיובא שוטר למקום. שער הכניסה נסגר מיד, דבר שהעניש את כל העומדים בתור. ניירותיו של האיש נלקחו ונמסרו למפקד המחסום. כשהבענו את מורת רוחנו בפני השומר על התנהגותו, שאל אותנו אם אנחנו אזרחיות ישראליות, השבנו בחיוב ועל כך הוא אמר שאנחנו "בושה למדינת ישראל". מפקד המעבר החזיר את הניירות לאיש וגם ניגש אלינו והתנצל על דבריו של המאבטח. הוא אמר לנו שהיום יש לחץ מיוחד וש- 2000 אנשים יותר מן הרגיל עברו, ייתכן שמעבר אחר בסביבה היה סגור. בינתיים הוא חזר ופתח את השער ואפשר לכל הפלסטינים שבתור לעבור מבלי שיבדקו ניירותיהם. חברנו ע' גם הוא הגיע ואישר שהמעבר קשה במיוחד אך הוא מיהר לצאת אל המכונית המסיעה אותו לעבודה בעין כרם, שחיכתה לו בחוץ. השקט חזר על כנו ואנחנו עזבנו.

היות והיה מוקדם מדי בכדי להגיע למת"ק, החלטנו לנסוע דרך "גוש עציון מזרח". ראינו את הבנייה המתרחבת בהר חומה והמשכנו על כביש ליברמן. הגענו למת"ק עציון שמכוניות רבות חנו לידו. המת"ק עדיין היה סגור ונפתח רק ב- 08.10 על אף ש-26 אנשים כבר חיכו בחוץ. הדלת נפתחה על ידי קצין כשלידו חייל עם נשק שלוף. האנשים נכנסו ונרשמו במכשיר האלקטרוני החדש המסדיר את התור, והתיישבו בשקט בספסלים. מיד לאחר מכן התחיל החייל שבחלון לקרוא להם בשמותיהם, אחד אחרי השני. על הקיר הייתה תלויה המפה של 4,000 הדונם שהוחרמו באזור גבעות וגם הסברים נלווים בעברית ובערבית.