עזון, עיסלה, קדום

10:10 עיסלה - הגענו למועדון בגשם שוטף. להפגש כמדי שבוע עם ילדי הכפר שמעוניינים לקדם את ידיעותיהם באנגלית. חששנו שהילדים לא יופיעו בגלל מזג האוויר. הופתענו למצוא את דלת המועדון פתוחה לרווחה. בפעמים קודמות היה צורך לשלוח את אחד הילדים להביא את המפתח. אם הבית. נ. קיבלה את פנינו בחיוך רחב והוליכה אותנו לכיתה מסודרת שבה ישבו 22 ילדים בגילאים שונים. חלקם בגילאי 6-7 כלומר שנה ראשונה בבית ספר. לפעילות הם התחלקו ל 2 קבוצות כאשר את הקבוצה הראשונה העסקנו בעיקר במשחקים. בקבוצה של הגדולים הנושא היה משפחה. למדנו שבכפר יש כ 1000 תושבים המשתייכים לארבע  חמולות. רוב הילדים הם בקשרי משפחה, אחים או בני דודים. הילדים מטופחים וחמודים להפליא. בגלל מספר התושבים הנמוך אין שירותי בריאות בכפר והם נאלצים לנסוע לעזון ובמקרים חמורים יותר לקלקיליה לקבלת טיפול רפואי. 

מעט אחרי 11 החלו הילדים הגדולים לעזוב בדרכם לתפילה. החלטנו להקדים מעט את הפעילות בשבועות הבאים.

11:15 עזון -. שקט. הרחובות ריקים בשל תפילת יום השישי ובשל הגשם. מעט צעירים מסתובבים בחוץ . רוב החנויות סגורות.

11:40 קדום - הגענו בשעת התפילה. אנשים רבים מחכים לתחילת ההפגנה. חלקם בגבעות שממול, חלקם בצידי הדרך. אחרים תופסים מחסה מהגשם ליד הבתים, ביניהם בחורה צעירה משכם עם מצלמה, הציגה עצמה כעיתונאית מאקצה. ויש העומדים בפאתי הכפר, בקצה המרוחק שנחשב כמותר למי שאינו חייל, כלומר בקו הלא מסומן שידוע לתושבים כקו גבול בין שטח Bו C.  ברקע, מתמר עשן שחור סמיך וכבד מהבערת צמיגים. הדרך בוצית וקשה להליכה. אנחנו מחכות לצד אחד הבתים ומשוחחות עם האנשים לידנו.   אנשי הכפר נחושים להמשיך בהפגנות כל עוד הדרך לא תפתח. מדברים על קיום הפגנות גם באמצע השבוע ככל שיראו לנכון..הם מוכנים להתמיד בכך גם לעוד 10 שנים. הם חוזרים ומדגישים שהדרך היא שלהם מזה מאות שנים. למרות זאת הם מוכנים לקבל את הסיכום שהדרך תישאר חסומה למכוניות פרטיות. רק רכב ציבורי ואמבולנסים יורשו לנסוע.  מחכים לאות ראשון מהצבא. לא מאמינים לדיבורים. רוצים לראות שינוי בשטח. 

בערך ב 12:00, עם סיום התפילה, ניתן לשמוע קולות רמים מכיוון הכפר וגוש צפוף של אנשים הולך ומתקרב כשכרוז מודיע עם בואם. צלמים של רשת הטלוויזיה הפלסטינית ואל אקצה חולפים על פנינו והולכים בצעד מהיר לעבר מקום ההתרחשות. טרקטור עם עגלת גרר עמוסה בצמיגים נוסע במהירות למקום ה"חם", פורק את משאו וחוזר לכפר. אמבולנס מגיע וחונה במרחק מה, למקרה שיהיה צורך בפינוי פצועים. .אנחנו פוגשות ב ס. הלוקח גם הוא חלק בהפגנה והולכות איתו כברת דרך. הוא מבקש  שבצילומים שנפרסם ברשת לא ניתן יהיה לזהות פנים. אנחנו משוחחות איתו על אנשי הכפר העצורים. עוברת מכונית פרטית וס. מציין שהנהג היה כבר 3 פעמים במעצר ועדיין לא נכנע ומתמיד להגיע להפגנות  חברו שחזר ממעצר ביום חמישי, בשישי שלמחרת מופיע להפגנה. לפתע נשמע בום חזק ומהדהד - פצצת הלם. אם לא רואים אז לפחות שומעים שיש מי ששולט כאן.  שאלנו כמה זמן ההפגנה עשויה להמשך.  היא תמשך כל עוד הצבא במקום.  זו דרכו של הצבא, שיראו מי שולט כאן. ושירגישו כנועים. התושבים מבינים זאת ולא יעזבו כל עוד הצבא במקום. הוא מעריך שבין  14:00 ל 14:30 יהיה הפיזור. בינתיים אנחנו נאלצים לסגת. הצבא מתקדם, נכנס לשטח Bכלומר לתוך הכפר ממש. הרי שטח הכפר כולו בשליטת הצבא. 

12:30 - אנחנו מחליטות לעזוב בשל אילוצים.