בית לחם (300), מת"ק עציון

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
סילביה פ., חנה א., רונית ד.
Aug-3-2014
|
Morning

מחסום בית לחם (רונית ד. מדווחת)

6:30 –  למרות המלחמה שבחוץ במחסום הכל כרגיל. נראה שהפועלים חזרו לשגרה אחרי עיד אל פיטר. הרבה אנשים ומכוניות בחוץ. פגישה עם א' מיודענו וחבריו. אצלם, הוא אומר, שקט אך בפנים הלב כואב. בתוך המחסום הכל מתנהל כרגיל. 5 עמדות פתוחות. כשיש עומס פותחים את השער שבין העמדות ומכניסים משם. בהמשך, כשירד הלחץ, סגרו חלק מהעמדות. האנשים חלקם מברכים בבוקר טוב, ואחרים נראה שנמנעים מלהביט בנו. אדם אחד ניגש ומדבר איתנו. הוא אומר שעלינו לזרוק את המנהיגים שלנו (בשני הצדדים), ואנחנו בני האדם כבר נסתדר בינינו. עזבנו ב-7:30 לערך. סילביה וחנה המשיכו למת"ק.

 

מת"קinfo-icon עציון (חנה א. וסילביה פ. מדווחות)

המשכנו לצומת חוסאן לפגוש את הבן של ג'מילה, מכר ותיק. משם הישר למת"ק עציון. אולם ההמתנה היה מלא למחצה, בעיקר בחורים צעירים שהמתינו לחדש את הכרטיס המגנטי (כר"מ) או לקבל כר"מ פעם ראשונה. אחרים כבר פגשו אותנו בחוץ עם הרבה שאלות בקשר לבעייה שלהם - מניעת שב"כ (מכניסה לישראל). לא הרגשנו הפעם הבדל גדול מפעמים אחרות, אם כי בהחלט היה מתח מתחת לשטח. הבחורים הצעירים באולם הסתכלו עלינו בתמיהה כאילו לא האמינו שאנחנו שם. כך היה נדמה לי בכל אופן.

 

באחד הדוחות האחרונים נאמר שבמת"ק עציון ישנו שלט האומר שיש 7000 אישורים חדשים. בדקנו ומצאנו ששלט כזה – רק בעברית – מתנוסס בלוח המודעות. בשיחה עם הקצינה בעניין אחר שאלנו האם השלט מיועד לידיעת מחסוםWatch בלבד, כי אין עותק בערבית. נאמר לנו שכנראה באולם הפנימי ישנו עותק בשתי השפות ואילו מכאן נלחקח העותק בערבית...

על תוכן המודעה לא אמרנו דבר כי לא ממש הספקנו לקרוא. צילמנו אותה כדי לקרוא מאוחר יותר. ההודעה מלאת פנינים... הכותרת כבר נשמעת כבדיחת הומור שחור: "מדוע עדיף להיות בעל היתר ולא שב"ח". ובהמשך: "פועל יקר, עצור... האם שקלת..." ואז מפורטים שם היתרונות של להיות בעל היתר... כאילו שמי שנכנס לחדראל ללא היתר מעדיף זאת... כן כתוב שם שאפשר לקבל היתר עבודה בישראל בהליך קל ופשוט. ואנו שואלות - האם לא צריך מעסיק לשם כך? מי ינפיק את תלוש המשכורת אם לא המעסיק? האם זה באמת משהו חדש? או כל החידוש הוא דעתה יש 7000 היתרים הלא מנוצלים? לא ברור.

 

אחרי כשעה עזבנו את המת"ק וחזרנו לירושלים.