ברטעה-ריחן, טורה-שקד, טייבה-רומנה, יעבד-דותן, עאנין

Observers: 
נטע גולן, שולה בר (דיווח, צילום)
26/06/2014
|
Morning

0600 מחסום עאנין

המחסום נפתח בזמן ותוך 20 דקות עברו כ 10 אנשים ו 3 טרקטורים.  למה כה מעטים? אולי בגלל שבמת"ק לא מזדרזים לחדש את האישורים שפג תוקפם, כדי שכל פעם הפלסטינים יאלצו לעבור שוב את נתיב היסורים של חידוש האישורים. אחד החקלאים שעבר מעלה סברה שאולי זה בגלל שאין הרבה עבודה בכרמים כרגע - אך כולנו יודעים שזו אינה הסיבה. בכל אופן כבר זמן רב שמספר העוברים במחסום זה נמוך מאוד לעומת ימים אחרים.

 

מוחמד מעאנין ישב בכלא בישראל מספר חודשים (לפני 6 שנים) כיוון שנתפס בישראל כשב"ח (שזה שוהה בלתי חוקי, כמו עשרות/מאות אלפי פלסטינים שמנקים ובונים את ארצנו יום יום) . את עונשו ריצה אך לא הוסרה ממנו המניעה להיכנס לישראל (מניעה מטעם המשטרה). בינתיים יש לו עבודה בברטעה המזרחית והוא שואל איך יוכל לסדר לעצמו אישור לעבור ממחסום ריחן-ברטעה (שפתוח יום יום עד שעה מאוחרת וקרוב למקום עבודתו) ולא רק ממחסום זה (שפתוח רק פעמיים בשבוע ורחוק ממקום עבודתו). לטענתו בגלל שהוא מככב ברשימה השחורה של מנועי כניסה לישראל - לא נותנים לו אישור מעבר ממחסום ריחן אל ברטעה (שזה כפר פלסטיני. לא כפר ישראלי). בקיצור: הן בקישור הפלסטיני הן במת"ק הישראלי אין מי שיתאמץ למלא את מבוקשו והבירוקרטיה של הכיבוש ממשיכה לשחוק אנשים כמוהו בתיאבון גדול. הפנינו אותו לחיה, אולי היא תוכל לעזור לו למלא טופסי בקשה רשמית לביטול המניעה המשטרתית ואולי זה יקל עליו את החיים הכבושים.

 

גם לחוסני הג'ינג'י, חמוש במשקפיים חדשים ועדיין ללא הטרקטור הנמצא בתיקון, יש טענות נגד הבירוקרטיה של הכיבוש. הוא אינו מנוע ואינו כלול בשום רשימות שחורות של השב"כ או המשטרה, ולא מצליח להשיג לעצמו אישור מעבר חקלאי ממחסום ברטעה. האדמות שלו קרובות למחסום ההוא ושם פותחים יום יום. "אין חוק," הוא אומר, "פעם נותנים לי ושלוש פעמים לא." גם הוא מתרוצץ בין הקישור הפלסטיני לישראלי, מתחנן, מבקש, אך הם מוציאים לו את הנשמה ומשליכים אותו מאחד לשני בהבל פה. תלך תבוא. "יהיה לי קצת יותר קל לחיות אם יתנו לי לעבור משם," הוא אומר. בעיני הכיבוש זו קלות בלתי נסבלת.

 

0640 מחסום ברטעה-ריחן

למראית עין המחסום מתקתק, הכל נמצא בתנועה מתמדת. ברור שכאן עוברים אך ורק מי שיש בידיהם אישור כשר למהדרין. חשוב לזכור כי עוד רבים מאוד רוצים לעבור ממחסום זה אך לא מצליחים לקבל אישורים, ולכיבוש יש אלף סיבות למה לא להעניק לתושב המקום אישור מעבר בתוך ארצו ומולדתו. זו תמצית העוול הגדול מכולם - מניעת זכותו של עם כבוש לעבור בחופשי ממקום למקום על אדמתו הכבושה. נגד שלילת הזכות הזו אנו מפגינות נוכחות במחסומים, מתעדות את המצב הקשה והמסתבך הזה כבר 13 שנים ברציפות, וגם מנסות לעזור למקומיים במסגרת האפשרי.

 

בחניון העליון של המחסום ממתינים רכבי הסעה רבים לעובדים שמגיעים מהגדה ופניהם (לרוב) לברטעה הפלסטינית. על הכביש בצד הפלסטיני של המחסום ממתינים הרבה רכבים מסחריים עמוסים בסחורות ובתוצרת חקלאית, שנאספו מאזור ג'נין ומיועדות לברטעה ובנותיה. הסחורות מנויילנות טיפ טופ. בצילום משמאל

 

 

0650 מחסום יעבד דותן– אין חיילים והמחסום פתוח לתנועה. אף שידענו שיהיה פתוח הגענו לכאן בכל זאת כי אנחנו אוהבות מאוד את הדרך ("טוסקנה"). את השלום אולי לא נזכה לראות במו עינינו אבל לפחות זכינו לשוטט במרחבים היפים בפלסטין. שדות הטבק עדיין מוריקים אבל כבר התחילו לייבש את העלים.  בצילום מימין

 

0720 מחסום טורה שקד
מחסום קטן ודחוס במתקנים, במבנים, ובמערכות ומנגנונים חשמליים ועוד ועוד אמצעי בטיחות לגמרי מוגזמים ומיותרים, ומעט אנשים עוברים בו (כעת המורים והתלמידים בחופשה). פעם המחסום הזה עבד יפה מאוד רק עם מוט ברזל עולה ויורד בחבל. היום, כדי לשכלל וליעל את פרוצדורת המעבר רק מסבכים ומאריכים אותה עוד יותר. הולכי רגל עוברים בשרוולי מתכת; רכבים חוצים רק אחרי שהנהג הלך להזדהות בבודקה וקיבל אישור על קיומו בעולם הזה עד שעות הערב; והנה 15 כבשים מונהגות בידי גברת קשישה וצעיר שמזנב בהן עם מקל, חוצות את המחסום בכביש המרכזי בלי להמתין לקריאת החייל ובלי שנדרשו להציג היתר חקלאי.

 

0755 מחסום טייבה רומנה

היום המחסום נפתח לפני הזמן (שלא כמו האיחורים הקשים בפעמים הקודמות), ומתַפעלים אותו חיילי מג"ב. העוברים אמרו שבימים שלא היינו פה לא תמיד פתחו בזמן. המג"בניקים אמרו שאם הם לא פותחים בזמן אז יש לזה סיבה מוצדקת. מי אמר צדק ולא קיבל.