אימתין

אימתיין ב 14:30
הגענו כדי להעביר שיעור אנגלית לילדים לבקשת נשות הכפר. במקום חיכו לנו כבר הנשים שמארגנות את הפעילות והרבה מאד בנות בגילאים שונים. התקבלנו בהתלהבות ובחמימות מצד הנשים ובסקרנות וציפיה לפעילות מצד הילדות. תוך חצי שעה הגיעו עוד ועוד בנות. הכיתות כבר היו מסודרות ללימוד. התפעלנו מרמת הארגון של הנשים. בכל כיתה לוח וגירים מוכנים לשימוש. חמש כיתות . כפי שביקשנו מהנשים בהתראה של יום.. הכיתה של מיקי מהשבוע הקודם חולקה לשתיים לפי קבוצות גיל. ב15:00 נכנסנו לכיתות. הנשים המארגנות הפנו את הילדות כל אחת לכיתתה. השיעורים בכל הכיתות הסתיימו לאחר שעה וחצי, ב 4:30. יצאנו כולנו בהרגשה מאד טובה.

כיתה ה - מיקי מדווחת
נכנסתי עם הילדות הנרגשות לכיתה ובה כסאות פלסטיק בלבד, ללא שולחן למורה. מספר הבנות הגיע לכ-30, חלקן איחרו. הגיעו גם 4 בנות מכיתה ד'.
בתחילה שאלתי שאלות פשוטות, "מה שלומך", "בת כמה את". בהמשך חילקתי דפי עבודה (שהכנתי למעשה לכיתה ו', כי כך היה מתוכנן משבוע שעבר) ובהם תרגילים לבחירת מילה חסרה ומשפט "אמת או שקר".יחד איתי הייתה מ', אישה מהכפר שיודעת טוב אנגלית ומדי פעם הסבירה לבנות בערבית את המשימה. נוכחותה מאד נעימה.
בסוף השיעור שיחקנו משחק בינגו של פריטי לבוש חורפי ושל מספרים מ1-20 והיה מוצלח מאד.

כיתה ו' - נורית. מדווחת
  בשבילי זו היתה פגישה ראשונה עם הילדות. חלקן התקבצו סביבי בסקרנות, שאלו שאלות והיו מאד חביבות. ב 3:00 נכנסנו כל אחת לכיתתה. הקבוצה שלי מנתה כ 30 ילדות בנות 12. התחלנו את השיעור בשיחת היכרות תוך כדי הקראה של סיפור שקשור בחייהן. הבנות ביקשו להתבטא ונהנו מאד לענות על שאלותי. בחלק השני של השיעור חילקתי להן דפים עם שאלות עליהן יש להשיב  נכון-לא נכון. הן התבקשו לקרוא את השאלות ולתת תשובה. גם בחלק זה היתה היענות והתלהבות.  השיעור התנהל באווירה מאד עליזה וכיפית.

כיתה ח'- ריקי מדווחת
למדתי את בנות כיתה ח' (כ-30 בנות). הכיתה למדה אצל דבורקה וזה השיעור הראשון איתי. קבלת הפנים היתה חמה. הבנות חמודות, סקרניות  ובעלות מוטיבציה גבוהה. הצגתי את עצמי, וסיפרתי בקצרה עלי ועל משפחתי (בערבית ובאנגלית), המשכנו סיפור שדבורקה החלה בשיעור שעבר, תוך כדי קריאה שאלתי שאלות הבנה על הטקסט, וכן השתמשנו במילים החדשות ליצור משפטים הנוגעים להן . לאחר מכן נסבה השיחה על אחים ואחיות, חברות טובות, עזרה בבית, ועל חלומותיהן של גיבורות הסיפור ושל בנות הכיתה עצמן. ההשתתפות היתה ערה אצל רוב הנוכחות, את החלשות עודדתי לדבר. לקראת סיום השיעור למדנו שיר . חלק מהבנות בקשו לשיר לבד ואחרות הצטרפו לשירה הכללית. בסוף השיעור חולקו דפי עבודה שכללו חזרה על חומר שדובר עליו בכיתה, כולל שאלות ומשפטי נכון/לא נכון. הבנות חמודות, סקרניות  ובעלות מוטיבציה גבוהה ונהניתי מאוד לשהות בחברתן.

כיתה ט'  ליליה מדווחת
הגיעו כ-30 בנות, אך כל כמה דקות נוספה עוד חמודונת. תחילה כתבנו שמות באנגלית על המדבקות שחילקתי להן, אחר שרנו את שיר הדגיגון כדי להגיע ל"ביחד" ולריכוז מסוים. ביקשתי שיספרו על חלום כלשהו ונתתי דוגמה אישית. מתוך שיחה זו הגענו למילה miss במובן הגעגוע וביקשתי שכל אחת תספר למי היא מתגעגעת. עלו דברים מאוד מעניינים. רבות סיפרו על דודים אהובים שגרים באמירויות, בסעודיה, בירדן או בארה"ב. מתברר שכמה מהן - אשתדל לוודא כמה בשיעור הבא - מסוגלות לשוחח איתם בפייסבוק ובסקייפ. הדודות שהן מתגעגעות אליהן גרות "רחוק", אבל בפלסטין. הן מתראות בחגים.
שוחחנו גם על המושגים true and untrue. והיו עוד: תרגיל הפכים , סיפור מתוך התמונות שחילקתי להן (כאן קראו לי לסיים את השיעור) ועוד שאני לא זוכרת..
חילקתי להן לפני שהתפזרו את הסיפורון על הנכד אורי וביקשתי שייקראו בבית כדי שנשוחח על כך בשיעור הבא. גם את התמונות הן לקחו איתן. אקווה שיחזירו.