אימתין, מעבר אליהו, נבי אליאס, עזבת אלטביב, פרעתא

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
נורית פ., דפנה א., שרה'לה., נירית ח., דבורקה א. (מדווחת), עם נדים
Dec-25-2013
|
Morning

 קיימנו במקביל פעילות עם נשים ב-3 כפרים; נביאליאס, אמתין, פרעתא. הכניסה לג'יוס חסומה באבני ענק, עיזבת טביב שוב מטורטרת ע"י הצבא, רשת אל אקצה באה לצלם.

נדים נסע פעמיים הלוך ושוב בין נבי אליאס ואמתין, כדי שנוכל לעמוד בלוח הזמנים המתאים לפעילות בכפרים.

 

9.15 אימתין - נורית מדווחת: הגענו למבנה (גן ילדים + מועדון לנשים) שבו נערכים השיעורים בשעה המוקדמת שנקבעה מראש. השיעור התחיל עם הגשת קפה ועוגיות חלווה שאחת הנשים אפתה, באווירה של מועדון חברתי. הפעם הצגתי לפניהן את כל אותיות ה א-ב על פי הצליל שלהן. בעזרת טבלה שבה לכל אות של הא-ב העברי  מתואמת אות עם צליל דומה בערבית.

הנשים עצמן זיהו את האותיות תוך כדי כך כתבתי מילים על הלוח והן הצליחו לזהותן. היתה שמחה של גילוי ואווירה של משחק. בהמשך קראנו מדף ללימוד קריאה ושוחחנו תוך שימוש במילים שהן מכירות. לבקשתן עברנו גם על שמות אברי פנים וגוף.

בסוף הפעילות, הנשים וגם נורית נראו חייכניות מאוד ומרוצות. אין ספק שכולן נהנו וגם למדו. הן ביקשו להוסיף ללימוד העברית גם יוגה או פעילות גופנית אחרת.

 

9.30 פרעתא - נירית ודבורקה עם נדים הגיעו לכפר הקרוב לחוות גלעד. בחוץ קר מאוד, הרוחות מקפיאות ושורקות. בתצפית מהגבעה לכיוון חוות גלעד לא ראינו נפש חיה. המכונית השרופה של בעל הבית הקרוב לפסגת הגבעה כבר איננה שם, אבל גרפיטי של מגן דוד כחול (נוסף על אלה שראינו בשבועיים הקודמים) מתריס מגדר הבית שממול.

לקראת 10.00 נכנסנו לבנין המועצה, לאולם שבו, כנראה, תתקיים הפעילות שלנו בהמשך. שש נשים הגיעו כדי להיפגש איתנו  ולדבר על אפשרויות ומועדים לפעילות. הצגנו את ארגון מ.וו. ושמענו מהן במה היו רוצות שנעסוק - עבודות יד ובעיקר חריזה וכן לימוד עברית. הן שאלו אם נוכל ללמד גם את הילדים שלהן אנגלית, לאחר שעות בית הספר. להפתעתנו גם הן עצמן אמרו שמעדיפות ללמוד בצהריים ולא בבקרים, אבל החלטה סופית שלהם תינתן בביקור שלנו בשבוע הבא.  גם מהמפגש הזה יצאנו בהרגשה מרוממת. קשה לתאר (ולהבין...) את קבלת הפנים המאירה והחביבה של הנשים האלה.   

 

10.00 נבי אליאס - נדים הספיק כבר להסיע את שרה'לה ודפנה למועדון הנשים. אותן נשים ועוד אורחת הגיעו גם הפעם להמשיך בפרוייקט הסריגה, ובהכנת הופעת "ריקוד הגרביים" המתוכנן בקפידה, שיצולם בעוד כשבועיים ויועלה ליוטיוב.  בנוסף, דפנה ושרה'לה ביחד עם וויסל ורדה, החליטו לארגן ביקורים של כל הקבוצה ב-3 מהבתים של הנשים שלהן שפע של עבודות יד ודוגמאות שקשה להביאן למועדון.  רמת הצחוקים, הבלתי אמצעיות והחמימות במהלך הפעילות כאן ממש מרנינה.

 

11.30 גיוס - הכניסה לג'יוס חסומה באבנים ענקיות.

 

עיזבת טביב - הכניסה לכפר פתוחה למחצה, אפשרי מעבר צר של ג'יפ או מכונית אבל לא משאיות. פגשנו שם את באיין בשער ביתו, עטוי בכפיה. הוא הזמין אותנו לשבת ולשתות תה, וסיפר שמצפה לביקור של צוות צילום מרשת אל אקצה, של החמאס בינתיים סיפר שאתמול (יום שלישי) בערב נסגרה שוב הכניסה לכפר, וג'יפ צבאי עמד שם כשעה לחסום את הדרך. אין מנוס מהמחשבה שהצבא ממציא טרטורים מגוונים ומפתיעים להציק ולהטיל פחד על אנשי הכפר, כאמצעי לגרום להם להפסיק את ההתנגדות לסלילת הכביש החדש. צוות הטלביזיה הגיע כמצופה, וגם נציג 'בצלם' הצטרף לפגישה. הצוות החל לאסוף נתונים על הכפר ולהיערך לצילומים. עזבנו את המקום.

 

13.15 מעבר אליהו - הבודקת (מחברת אבטחה) עצרה אותנו, בדקה את תעודות הזהות, שאלה שאלות, וגם אמרה: "זה לא תקין שישראליות נכנסות לגדה". (שאלנו : ומה עם המתנחלות?). היא שלחה אותנו לבדיקה אצל האחראית שלה, ואחרי עיכוב של עוד כ-10 דקות, אחרי שיחה קצרה עם האחראית, שבה התלוננו על הרעיונות החינוכיים של הבודקת הראשונה, לאה ליפשיץ, ניתן  לנו להמשיך בדרך, לא לפני ששאלה אם אנחנו קשורות לאחד הארגונים. אמרנו  שאנחנו ממחסוםווטש", ויצאנו לדרך. יתכן שהחמרת הבדיקה היא חלק  מהאסטרטגיה החדשה לפיה הצבא מקשה מאוד על כניסת ארגוני זכויות להיכנס לאזורים מסוימים בגדה, כפי שקרה לאחרונה לתעיוש.