דרום הר חברון, חברון, יום ג' 1.10.13, בוקר
9.00-12.00
הכל שגרתי במחסום ובדרך. משמח לראות שהכניסה לחברון למרגלות בית חגי פתוחה ומתפקדת.
חברון
בחברון שקט אחרי הסערה, לפני הסערה.
אנחנו, שיודעות לקרוא גם את השקט, מזהות שהמתנחלים מחזקים את אחיזתם. כל השלטים שופצו ומסמנים באותיות של קידוש לבנה את כל האתרים המקודשים עליהם.
בית המכפלה סגור עדיין, תודה לאל. דגלי ישראל מתנוססים עליו בגאון והפלריג החדש מצהיר על חזרה אל הבית.
נקווה שלמרות ה"שליפה מהמותן "של רה"מ בדבר חזרה אליו, יהיו אנשים אחראיים ששכל בקודקודם במערכת הביטחון ולא יושיבומתנחלים בין שני בתי ספר. אלא אם מישהו מתגעגע לאינתיפאדה שלישית.
רשתות חדשות ותמוהות נפרסו הן בכניסה לשוק הנטוש מול כיכר גרוס, והן על גג בית פלשתיני הצופה על צומת בית המרקחת.
בחנות של עבד, בנו, באנגלית שוטפת, מסביר לנו למה צריכה להיות מדינה אחת לשני העמים, ולמהלא יקרה כלום אלא אם בני האדם משני העמים - ולא המנהיגים - יעשו משהו בנידון.
מעניין, מדאיג ומייאש.
חיילי גבעתי עדיין שם. משמר הגבול לא מציק לנו וגם אין מעוכבים
בשום מחסום.
שקט מתוח. בחזרה, הבלון משייט בשמיים.